לוח ארז חלק ב תקי

סוברים עכשיו שמיתת האדם הוא "מות לנצח" בלי שום תקוה לחיות. כי אז יבולע ויוסר לגמרי הדעה הנשחתה הזו. ולסיבה הזאת אנו תוקעים ב' פעמים. הא' לעורר אותם שחוטאים רק ע"י תאוה. והנה אף שהם יחזרו בתשובה בכ"ז לא יירא השטן עדיין אשר ממשלתו תכלה מן הארץ כי עוד לו יד ושם בחוטאים האחרים ממין הב' אשר מחמת זדון לבם לא מחמת תאוה הם עוברים על כל מצות ה'. אבל בתקוע שופר בקול פעם שנית והוא לעורר בתשובה גם אותם החוטאים הבלתי מאמינים בה' ובמשה עבדו ואם גם הם יחזרו בתשובה אז כל הרשעה כולה כעשן תכלה. ע"כ השטן ירא וחרד מדאגה מדבר פן יבולע המות לנצח כנ"ל. והנה עם אותם החוטאים רק מחמת. תאוה הקב"ה מתנהג ברחמים בדין וי"ל ע"ז מ"ש מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאתיך כי נאמר ואד יעלה מן הארץ שהעבים ועננים נולדים מן הארץ ע"כ אמר אותם חוטאים שדומים לעב וענן שרק בארץ יסודתם ותאוות גשמיות ילדו וחוללו את החוטאים חטאים כאלה ימחה הקב"ה כי יזכור אשר בשר המה. אבל עם אותן המכחישים ומבזים את התוה"ק לא ירחם רק יקוב הדין את ההר ועפ"ז י"ל הפ' צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך. כי צדק הוא לפנים משורת הדין כענין צדקה וחסד. ומשפט הוא שורת הדין. ופעמים שהקב"ה נוהג בדין ופעמים בחסד ומפרש יותר למי נוהג בדין ולמי ברחמים אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון. כי החוטא מחמת תאוה יודע הוא שנופל בחטאו לא כן מי שיש לו שרץ במוחו הרהורי עבירה הקשין מעבירה זה אינו יודע שחוטא כי לדעתו הכוזבת אין שום חטא לאדם בעברו על מצוות תוה"ק והנה תרועה יש לפרש מלשון תרועם בשבט ברזל שהוא לשון שבירה. ע"כ אחר שהקדים צדק ומשפט כנ"ל. אמר אשרי העם יודעי "תרועה" היודעים בעצמם שנשברו ונתרועעו ע"י חטאם וצריכים לתקן א"ע להם יש תקוה כי ה' הוא מדת הרחמים עוד באור פניך יהלכון. לזה אמר ג"כ עלה אלקים הוא מדה"ד בתרועה לאינם שבים. אבל ה' בקול שופר. לשבים ומתוודים בכל לבם שלא ישובו עוד לכסלה להם יהי' רחום ורב חסד. וע"פ כל האמור הנה בפעם הראשונה כבר תועיל התוכחה למי שחטא רק מחמת תאוה אבל נשמתו שהיא חלק משמים ממעל עודה ברה וזכה. לז"א האזינו השמים ואדברה שהם אשר עוד בשמים חלקם יאזינו ויטו אזן קשבת גם בפעם הראשון כאשר ידבר אליהם דברי חכמה ומוסר. אמנם אותם בני אדם יושבי חשך וצלמות אשר כבר טמאו גם את מקדשם היא הנשמה הטהורה ואין בהם עוד זוהר השמים וצלם אלקים הוסר מעליהם עד שבחייהם קרויים מתים כי הסירו עדיים מעליהם ורק על הארץ יסודם שבתם ומנגינתם כל היום המה ישמעו עכ"פ בפעם השנית. בתקוע שופר בקול. והוסיף לבאר יערוף כמטר לקחי כי חז"ל דרשו פ"ק דתענית יערוף מלשון עריפה והריגה. וכבר כ' מחיתי כעב פשעיך היינו העוונות שרק בחומר הארציי יסודם שדומים לענן מטר שנאמר בו ואד יעלה מן הארץ כמו כן החטאים האלו רק הארץ הולידתם. ע"כ אמר שבפעם הראשון יערוף ויהרוג לקחי ומוסרי אותן העוונות שדומים למטר שנולדו ג"כ מן האידים הארציים. ואח"כ בפעם השנית תזל כטל אמרתי להתם גם פשעים אשר אין מקורם בתאוות החומר. והנה רוב האנשים חוטאים רק מחמת תאוה וחמד' אבל לבם ושכלם נכון בה' ורק המעט מן המעט שנפלו לבור שחת הכפירה ר"ל. כי רוב ישראל מאמינים. ע"כ אמר על הראשונים החוטאים מחמת תאוה שרובם נכשלים בהם כשעירים עלי דשא. שהוא כולל כל מיני ירקות ועשבים. כמו כן האזינו השמים ויערוף כמטר הוא לרוב בני אדם. אבל ותשמע הארץ שאין בהם עוד שום מורא שמים ורק זוחלי עפר המה זהו רק כרביבים עלי עשב יחידי כי שורש