לוח ארז חלק ב תקה

ושבים. הכוונה שהיו עוברים על מצות ה' ושבים מדרכם הרע. ע"כ י"ל שרצו המלאכים שהיו בדמות אורחים לעבור מלפניו עד שהוצרך לבקש מהם אל נא תעבור מעל עבדך ורצו בזה לרמז לו שכבר עשה את שלו בהשלמת אחרים וכבר הגיע העת שיתעסק בהשלמת עצמו וזה יהי' עיקר השתדלותו ולא רק תמיד להכניס עוברים ושבים ע"כ לא רצו לכנוס אצלו ואאע"ה הבין כוונתם בזה ע"כ אמר יוקח נא ע"י שליח ואף שעי"ז הוא בעצמו אינו עושה המצוה כ"כ בשלימות כי מצוה בו. בכ"ז מתחלה היתה כוונתו ומגמתו רק לזכות ולקשט את אחרים כדי שהשליח יהי' לו, ג"כ זכות וחלק במצוה. ופרע לו הקב"ה בדרך זה שזיכה ג"כ את מרע"ה בזה שיהא שליח מצוה. ועי"ז וירם משה את ידו. ידו היתה לה הרמה ונשיאות עי"ז שזכתה להיות שליח מצוה להכות את הסלע אף שהקב"ה הי' יכול בעצמו להוציא נוזלים מסלע בלי סיוע מ"ר. מ"מ כדי להרים ולנשא יד משה עשאו הקב"ה שליח מצוה. אבל אחרי שכבר עשה כן להשלים את אחרים כפי יכלתו אמר שאח"כ ואקחה פת לחם אשתדל בהשלמת עצמי. "כי על כן עברתם על עבדכם אחרי שאני יודע שרק להורות לי בזה שאחר השלמת אחרים כבר הגיע זמן ועידן להשלמת עצמי ע"כ רציתם לעבור על עבדכם ולא ליכנס לביתי. להורני שלא אתעסק עוד בהשלמת אחרים לבד כנ"ל. ויאמרו לו כן תעשה כאשר דברת שתשתדל בהשלמת עצמך אחרי שכבר עשית את שלך בהשלמת אחרים. והנה מרע"ה שכבר עשה את כל מה שביכלתו להשלים את ישראל. וי"ל שזהו שאמר וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם. כלומר עד שנעשה כל ישראל תמים ושלם בעבודת הבורא ית"ש. ולע"ע כבר הגיע זמנו שישתדל רק בהשלמת עצמו. ע"כ אמר לא אוכל עוד לצאת אליכם ולהתעסק בטובתכם ואח"כ לבוא אל אהלי כאשר תרגלתי עד עתה כי לעת כזאת כבר נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה שלא יכול עוד למסור לאחרים מה ששואב ממעייני החכמה

חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ה' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא יעזבך. כי דרך אנשי המלחמה אם לא ייראו מפני אויביהם הקמים עליהם אז יתחזקו ויאמצו וינצחו את שונאיהם. אבל אם ייראו ויחתו מהם אז גם לא יחזקו כ"א ינוסו לפניהם. ולבל יאמר ישראל במלחמותיהם עם אויביהם שהם בכח גבורתם גברו והצליחו ועשו חיל. רק ידעו ויכירו כי רק לה' המלחמה ולו התשועה. ע"כ עשה ה' שקודם המלחמה ייראו ויפחדו מהם ומהמונם ובכ"ז יגברו על אויביהם. ואחרי שייראו בעת צאתם למלחמה ביום קרב בע"כ אין הנצחון שלהם בדרך הטבע כי ע"פ דרך הטבע המתיירא לא ינצח כ"א ינוצח. וז"ש מתחלה רק תהיו חזקים ואמיצים נגד שונאיכם אף שתיראו עוד מהם בכ"ז תגברו עליהם ורק אח"כ אל תיראו ואל תערצו מפניהם והוא שלא כמנהג הטבע. ועי"ז תדעו כי רק ה' אלקיך ההולך עמך הוא הכניע קמיך תחתיך ע"כ מתחלה רק לא ירפך לא הניחך להיות רפה חלש נגד אויביך כ"א חזק ואמיץ ורק אח"כ שכבר כבשת אותם בעזרת ה' בגבורים רק אז לא יעזבך שגם לא תירא מהם

וה' הוא ההולך לפניך הוא יהי' עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת. כי התשובה לא לבד שהיא קשה בעצמותה אף זה קשה מאוד אם ה' עזב את הרשע האיך ע"י מעשה התשובה יוכל לפעול שיחזור הש"י אליו. אבל באמת אחרי ידענו כי ה' לא יעזוב את הרשע כי מלא כל הארץ כבודו ית' רק הרשע הוא עוזב את ה' כמ"ש עזבו את ה' קדוש ישראל. ע"כ בנקל הוא לחזור אליו כי אינו תלוי ביד אחרים רק בו בעצמו כמ"ש שובו אלי ואשובה