לוח ארז חלק ב תצז

ה' באפו ובחמתו ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת. י"ל עפמ"ש לפרש הפ' בפ' וירא כי משחיתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני ה' וישלחנו ה' לשחתה. כי כבר כתבתי במק"א עפמ"ש הרמב"ן שע"כ נענשו סדום ועמורה אף שגם שאר ארצות כרובם כן חטאו כסדום אלא לפי שסדום היתה בארץ ישראל והמה טמאו את ארץ הקדושה ע"כ קאה אותם הארץ. א"ד ז"ל ואחרי שארץ ישראל עיני ה' אלהינו דורש אותה ע"כ נקרא ארץ אשר את פני ה'. וז"ש כי גדלה צעקתם יותר משאר עיירות שחטאו והטעם את פני ה' בשביל שהם בא"י מקום אשר ה' האיר פניו עליו. וכעת יש להוסיף שז"ש וישלחנו ה' לשחתה. כי במצרים נאמר ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ולא וכאן שלח הקב"ה שלוחים לשחתם. וצריך להבין טעמא מאי. ולהנ"ל הדבר מובן כי אם האב צריך להעניש את בנו שנתחייב בדבר על שלבו הומה עליו ולא יוכל לראות ביסורי בנו אינו מייסרו בעצמו כ"א ע"י שליח. וזה הי' בסדום שהוא מא"י אשר הקב"ה אוהב אותה ועיניו ולבו שם כל הימים ע"כ שלח שלוחים לשחתה ולא בעצמו כי לבו המה עליהם. משא"כ ארץ מצרים ארץ טמאה עבר הקב"ה בעצמו לנגוף אותה כי לא המו רחמיו עלי'. וכיו"ב מצינו בסנהדרין פ' חלק פרעה שגידף בעצמו שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו נפרע הקב"ה בעצמו סנחרב שגידף ע"י שליח נפרע ממנו ע"י שליח עיי"ש. ראינו כשהקב"ה נפרע בעצמו הוא אות לבני מרי שראויים לעונש היותר קשה. וז"ש המלאכים אחרי שאמרו כי גדלה צעקתם את פני ה' ע"פ הכוונה הנ"ל בשביל שהיא ארץ הקדושה וטמאו אותה. הביאו ראי' לזה באמרם וישלחנו ה' לשחתה ולא שיחתה בעצמו ובכבודו היינו ג"כ מטעם הנ"ל בשביל שהיא מארץ הקדושה לא אבה ה' השחיתה בעצמו. ופירשתי עוד הפ' בפ' חיי שרה ואשביעך כה' אלקי השמים ואלקי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו. ונתקשו באוה"ח ובכלי יקר לפרש הך אשר אני יושב בקרבו דנראה כמיותר אחרי שידוע שהוא ישב בעת ההוא בקרבו. ונראה כי בכלי יקר ובס' התודה והמצוה הקשו מאי טעמא בחר יותר בבנות חרן מבנות הכנעני אחרי שאלו ואלו השחיתו התעיבו ומה נשתנו אלו מאלו. וי"ל ע"פ הנזכר למעלה בשם הרמב"ן ז"ל שע"כ נגזר כליי' על אנשי סדום לפי שהי' מערי ארץ הק' והיא לא תסבול אנשים חטאים. ולפ"ז א"ש דבנות נחר שהיו בח"ל לא היו עוונם כ"כ גדול מנשוא כמו חטאת הכנעני שטמאו את ארץ הק' אשר מסגולת אוירה להחכים והם בכ"ז נואלו וחטאו ע"כ גדול עוונם מנשוא אותם. והנה הראיי' היא שארץ ישראל היא ארץ קדושה מעולם אחרי ראינו שהש"י צוה לאבותינו הקדושים לישב רק שמה ולא להיות בחו"ל כמ"ש רש"י גם בפ' תולדות בשביל שיצחק עולה תמימה ואין חו"ל כדאי לו ועוד בזה גדול עון הכנעני מעון בנות חרן עפמ"ש במק"א לפרש מאז"ל אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה. כי אם אין כאן מוכיח אשר ממנו ילמדו לעשות אך טוב כל הימים אין חטא החוטאים כבד כ"כ כי יש להם התנצלות שלא ידעו לעשות טוב. אבל אם יש כאן מוכיח אשר יעיר אזנם בבוקר לשמוע בלימודים ובכ"ז לא יקשיבו לקול מוכיחם אז אין תרופה למכתם. והנה הרמב"ן כתב בפסוק זה שהקב"ה יקרא אלקי ארץ ישראל. וזהו ג"כ מופת על גודל קדושתה. וז"ש ה' אלקי השמים ואלקי הארץ מה שמורה על גודל קדושת ארץ ישראל. ובכ"ז הה חוטאים. ע"כ אני משביעך שלא תקח אשה לבני משם. ונתן טעם לזה אשר אנכי יושב בקרבו דוקא שזהו עדות לא"י כי קדושה היא ובכ"ז הם חוטאים. ועוד שאני יושב בקרבו והי' להם ליקח מוסר ולשמוע בלמודי ובכ"ז לא יטו אזנם לקולי ע"כ הרחק מהם ולך לחרן ששם יש