לוח ארז חלק ב תעז

שניחם אותם יוסף שלא הם עשו מה שעשו כ"א השי"ת סיבב את הסיבות שימכרוהו כדי שיגלו אח"כ ויקויים בהם גזירת כי גר יהי' זרעך כמארז"ל ראוי הי' יעקב אבינו לירד בשלשלאות של ברזל בכ"ז יסר להם ויעצבו על אשר מכרו אותו למצרים ולא לארץ אחרת כי ייראו שממצרים לא יוכלו עוד המלט נקי מבלי ילכדו בשחיתותם. אבל באמת הלא הקדים כבר רפואה למכה זו ע"י שצוה למול אותם כנ"ל וז"ש אל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה למצרים שקשה לצאת משם נקי וטהור. לא תדאגו מזה כי למחיה שלחני אלקים לפניכם עוד טרם בואכם הנה שלחני אלקים לצוות למול כנ"ל ועי"כ תהיו נקיים

ויוציאנו ה' ביד חזקה ובזרוע נטוי' ובמורא גדול, בספרי וכ"ה בהגדה. זו גילוי שכינה שנאמר או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי. י"ל עפמ"ש לפרש פסוק ויהי מקץ וגו' ובמדרש זש"ה קץ שם לחשך ולכל תכלית היא חוקר אבן אופל וצלמות כי אומרים בתפלת מוסף ר"ח ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו ופירשתי הכפל סוף וקץ כי בן דוד בא או ברור שכולו זכאי או כולו חייב. וסוף נקרא אם כבר הגיע העת לסופו אבל קץ הוא מלשון קציצה דבר הנחתך קודם זמנו. ע"כ אנו מתפללים או שיהי' קץ או סוף לצרותינו. וכבר פירשתי מאמר המגיד ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך שחשב את הקץ לעשות. שלכאורה אין מקום להודות להש"י על שמירת הבטחתו כי לא איש אל ויכזב. אלא שאחרי שנגזר עליהם עול הגלות על ת' שנה רק שהקב"ה ראה את הנולד שאם יתמהמהו כ"כ שמה ח"ו ישתקעו בשערי טומאת וערות מצרים עד שלא יהי' באפשרותם לצאת עוד ע"כ גאלם קודם זמנם. ועי"ז הי' יכול לקיים מה שהבטיח לאאע"ה אבל אם היו נשארים במצרים כל הזמן הנגזר עליהם אז הי' מן הנמנע לקיים מצד שכבר נשתקעו בעומק הטומאה ולא יוכלו לצאת. ע"כ אמר ברוך שומר הבטחתו לישראל ועי"ז הוצרך לחשב את הקץ דהיינו לראות מקדם מה יהא בסופם אם לא יגאלם קודם זמנם. וע"כ הוצרך ג"כ לעשות את הקץ לקוץ ולחתוך מהזמן הנועד מתחלה. וז"ש קץ שם לחשך לפעמים צריך הש"י להסיר את החשך בטרם הגיע עוד זמנו המיועד צריך לקצץ אותו והטעם בשביל ולכל תכלית הוא חוקר בשביל שהקב"ה רואה מקדם את אשר יעשה באחרית הימים אם יהי' עוד החשך על הארץ לא יכול עוד להגיה את החשך. ע"כ בשביל שהוא ית' רואה מקדם את תכלית וסוף כל דבר ע"כ צריך לפעמים לעשות קץ ואחרית קודם זמנו. ולפ"ז לפעמים החשך והאפלה הגדולה השורת על הארץ עד שנוכל לירא שממנו יתהוה ליל עולם אין אחרי' אור והוא בדור שכולו חייב. מזה עצמו נצמח אור ישועה כמ"ש כי הנה החשך יכסה ארץ וגו' ועליך יזרח כבוד ה'. ע"כ אבן מאסו הבונים זהו בעצמו היתה לראש פנה כי עי"כ שכולם חייבים ח"ו. עי"ז צריך הקב"ה למהר את הגאולה בטרם הגיע זמנה עדיין כדי שלא ישתקעו לגמרי. ע"כ אחרי שאמר קץ שם לחשך ע"פ כוונה הנ"ל סיים אבן אופל וצלמות. האופל והצלמות והחשיכה הגדולה הם נעשו לאבן ויסוד פנת גאולתנו. והנה על יוסף הצדיק נגזר שיהא עוד ב' שנים בבית הסוהר על שבטח בשר המשקים כפירש"י ובאמת סביביו נסערה מאוד לפי גדולת יוסף וצדקתו הי' ראוי לעונש יותר גדול מן ב' שנים אלא שראה הקב"ה שאם משתהה יותר שם בין אסירי הבור גם הוא ח"ו ילכד בשחיתותם וישקע בטומאה ע"כ הביא לו את הגאולה קודם זמנה. וזהו ויהי' מקץ שנתים ימים שזה שפרעה חלם לסוף ב' שנים ונצמח עי"ז גאולת יוסף. לא הי' סוף הבא בזמנו כ"א בסגנון קץ שקצץ הקב"ה לטובת יוסף מן הזמן הראוי להיות נענש. ושפיר סמכו לזה מדרשם הה"ר קץ שם לחשך כנ"ל. והנה בתורה אור להגאון מלבים ז"ל פירש ענין יד חזקה וזרוע נטוי' המוזכר