לוח ארז חלק ב תסז

ולא אבה ה' אלקיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלקיך אח הקללה לברכה כי אהבך ה' אלקיך לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם. יל"ד כיון שהקב"ה רצה להפך קללה לברכה הי' לו לשמוע קללתו למען יוכל להפכה לטובה משא"כ אם לא ישמע אלי' אין כאן מה להפך. ונראה עפמ"ד במ"ק פ"ק דשלח רשב"י לברי' זיל לגבי' דליברכך. וא"ל יהא רעווא דתזרע ולא תחצד וכו'. וכתב רש"א בח"א דהיינו טעמא שא"ל בלשון הנראה קללה כדי שיחזור הדבר לרשב"י ויברכו בכפלים מפיו ומפי אביו עיי"ש. והנה במדרשים אמרו שהקב"ה מנע את בלעם מלקלל. עיי' פ' בלק. ולכאורה טוב הי' אם הי' מניח לבלעם לקללם ושוב יברכם הש"י ג"כ בהיפוך קללתו לברכה ויבורכו בכפלים כהך עובדא דברי' דרשב"י הנ"ל אלא דזה אינו דהתם כוונת התנא המברך היתה ג"כ לברכה אלא שאמרו בלישנא דחוכמתא דמשתמע לתרי אפין נמצא דנתברך פעמיים על ידיהם הברכה כפולה. משא"כ בלעם שבאמת שנאם ונתכוין לקללה א"כ מה לו לשמוע קללה ולהפכה לברכה. וז"ש ולא אבה ה' לשמוע אל בלעם שישמע קללתו כדי שיהפוך ה' לך את הקללה לברכה והטעם כי אהבך ה' אלקיך רק הוא אוהב אותך אבל בלעם שונאך א"כ אינו דומה לעובדא דהתם. והנה אם בלעם הי' מקללם והש"י הי' מהפך קללתו לברכה חף שהוא חשבה לרעה מ"מ כיון שעל ידו באה ברכה לישראל אף שהי' שלא ברצונו מ"מ כיון שהוא הגורם לזה אף דהוי פסיק רישי' דלא ניחא לי' מ"מ לא היתה השנאה כבושה כ"כ לנגדו כיון שעכ"פ נצמח טוב וברכה על ידו. אבל אחרי שהקדים שלא אבה ה' לשמוע לו כדי שיהפוך קללתו לברכה. ולא גרם לשום טובה. ע"כ סיים לא תדרוש שלומם וטובתם כל ימיך לעולם. ורש"י פי' ע"ז שקשה המחטיאו יותר מן ההורגו שההורגו רק בעוה"ז והמחטיאו בעוה"ב. עיי"ש בפסוק ט'. ואפשר שע"ז רמז ע"כ לא תדרוש שלומם מפני שכל ימיך לעולם כלומר עיקר ימי חייך אינם אלא בעוה"ב ואחרי שכל ועיקר ימיך הם לעולם והם רצו להחטיאך ולהעבירך מכל ימיך לעולם ע"כ לא תדרוש שלומם

לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו. כי כבר ארז"ל אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר וכו'. והיינו שלא ימית תאוותיו לגמרי עד שלא יהא לו נטיי' כלל אל הרע ולבו יהא חלל בקרבו. כ"א טוב לגבר כי ישא עליו עול היצר ובכ"ז כפעם בפעם הוא ימשול בו ביד חזקה וברוח נכונה עד רדתו ואל יאמר האדם אחרי שאז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו אין ביכולת האדם לכבוש את יצרו כפעם בפעם ורק בעזר משדי ירדה בו. א"כ אף אם ילחום תמיד מלחמת היצר בכ"ז לא לאדם התפארת כ"א רק לה' התשועה ועזר מצד הצורר. א"כ יאמר מה לי לצרה הזאת ללחום תמיד בכל יום על יצרו המתגבר ואם גם ינצח אותו לא לו יאתה התפארת. טוב לי כי אכנו בפעם אחת ואורישנו מן הארץ אפרוש לגמרי מן העוה"ז ואשב בדד מחוץ למחנה ולא יהי' לי מלחמת היצר במגורי בקרבי כ"א שלום ואמת יהי' בימי. אבל אחרי שזאת תעודת היצר על האדמה ולזה ממרום שלח אש התאוה בעצמותנו למען נזכה לנצחהו בפעם בפעם ובכל עת אשר אנו כובשים את יצרנו טובה גדולה אנו עושים עם היצה"ר כי דין הניין לי' וזה כל פרי מחשבותיו שהוא יסית אותנו לרע ואנו לא נשמע בקולו כי לכך נוצר לנסות את האדם כמו שפי' שזהו שאמר המלאך ליעקב בהאבקו עמו ולא יכול לו שהיום הגיע זמנו לומר שירה כוונתו אחרי שנוצח מיעקב איש תם היום מלא תעודתו להנצח מצדיק וע"י ימלא פיו שירה וזמרה כי חפצו בזה שיגבור הצדיק עליו ע"כ טוב לו אם לא נגרש מקרבינו בפעם אחת החל וכלה את היצר סוכן כי עי"ז נמנע הטוב הנ"ל מבעליו. ע"כ טוב ונוח לו אם