לוח ארז חלק ב תנא

אף שנאמר בפרשתינו שאם ימצא חלל רק העיר הקרובה אל החלל היא מחוייבת להביא כפרה על החלל. מ"מ כיון שאמרו חז"ל ת"ח שמת הכל כקרוביו. א"כ באיש הרב והנשא הזה אשר אנו עסוקים בהספדו אחרי שהוא אהב את כל ישראל כאנשים אחים והוא חשב כל ישראל כעצמו ובשרו ע"כ אנשים אחים אנחנו אתו ועלינו לקונן הוי אח! ועל כל בית ישראל לבכות את השריפה אשר שרף ה' באפו וחמתו והוסר המצנפת והורם העטרה גלה כבוד מישראל כמ"ש אשכול הכופר דודי לי ודרשו חז"ל איש שהכל בו נוטל הקב"ה לכפר עוונותיה' של ישראל כי איש כזה אשר מסר נפשו זה כמה פעמים על כלל ישראל איש מהיר במלאכתו כמוהו אשר לפני מלכים יתיצב חרף נפשו למות לעבור ארחות ימים במקום סכנה ככחו אז בימי נערותו כן כחו עתה בימי זקנתו לא נס ליחה להרטיב עצמות יבשות בית ישראל בעת צרתם. ולא כהתה עינו עין הטוב והמטיב הוא נשא על לבו הטוב את כל בית ישראל את כולם נשא רוח אהבתו. ע"כ אחרי שהי' איש שהכל בו ר"ל כל אדם מישראל היה חתום באוצרות לבו הטהור ע"כ הי' דודי לי אוהב וריע לכל איש ואיש קטן וגדול שם הוא. אמרו רז"ל פעם אחת דרש ר' עקיבא ובקש הצבור להתנמנם פתה ואמר ילדה אשה אחת ס' רבוא בכרס אחד וננערו א"ל זה משה ששקול כס' רבוא מישראל. כי מרע"ה אשר חרף נפשו למות עבור ישראל כמ"ש מחני נא מספרך והתאחד כ"כ עם כלל ישראל עד שנפשו בנפשם קשורה ואם יאבדו הם ח"ו אז וי אבדה גם נפשו ונבחר לו מות מחיים ע"כ הי' שקול ככל ישראל. וכמו כן הנספד אשר הי' ג"כ איש שהכל בו כנ"ל ונשא על לוח לבו הטהור כל בית ישראל. ע"כ גם הוא הי' שקול ככל ישראל ונטלו הקב"ה לכפר עוון ולהתם פשע בית ישראל. אבל גם אם נניח הדברים כהוייתן איש שהכל בו נוכל לומר בצדק על הנספד שהי' איש שהכל בו. כי יש גדול בתורה ובמעשים טובים ואהוב ונחמד אצל היראים ושלימים אבל הקלים והרקים אשר יראת ה' סר צלם מעליהם ימנעוהו מכבוד כי לעיניהם אין ערך לתוה"ק ויראת ה' טהורה. ויש בני אדם אשר הם גומלי חסרים טובים אוהבי אדם בעלי רחמים וחמלה אבל אין בהם ריח תורה ויראה חטאם בצדקה יפרוקו ועל כל פשעיהם תכסה אהבת הבריות אשר שמה קן בלבם. ואנשים כאלו אף אם ינחלו כבוד מאנשי גילם אנשים כערכם אשר גם המה נתקו מוסרות התור' והשליכו עבותימו. אבל המחזיקים בתורת ה' בכל לבם ונפשם לא יוכלו לכבדם בכל תוקף ועוז כי צר להם שפרקו עול תורה מעל צוארם וכל פעלם בצדקה וגמ"ח מאפע אחרי שעזבו את התוה"ק נזורו אחור. לא כן זה האיש הרם והנשא אשר איש צדיק תמים הי' בדורו לא מש ולא זע מכל פקודי ה' הישרים לא נפל דבר אחד מכל דברי התורה ודברי חז"ל ארצה. את כולם קיים בעצמו ככל הלכותיו וחקותיו עד שהי' למופת ולפלא בעיני העמים שאיש כזה אשר כל תהלוכותיו עם אצילי הארץ יהא זהיר ונזהר כ"כ בדקדוקי מצות קלות וחמורות וגם הי' בעל צדקה וגמילות חסד אין כמוהו אם נחפש כמטמונים בקצוי ארץ וים רחוקים. ואת העמודים יכין ובועז שהעולם עומד עליהם תורה עבודה גמילות חסדים את כולם החזיק במעוזו. איש כזה הוא איש שהכל בו. כל כתות האנשים כולם יהללוהו וישבחהו בפי ישרים יתהלל עבור ישרו וטובו ונדיבות לבו הנאמן. ובדברי צדיקים יתברך ברוב צדקתו ובלשון חסידים יתקדש ובקרב קדושים יתאמר ויש לומר עליו דברי המדרש כשמת מ"ר אמרו העליונים צדקת ה' עשה והתחתוני' אמרו תורה צוה לנו משה כי אמרו רז"ל צדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה וברשעים להיפך ואמרו עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה. לפ"ז האנשים אשר פרקו