לוח ארז חלק ב תמה

כמו. שאני משתדל להשלים את גופי ולעשותו "כל" ולא חלק כן יהא מחוז חפצי שגם נפשי תהי' "כל" ולא חלק. וזה יהי' ע"י פתח לבי בתורתך וגו'. והנה עצה נכונה לזה בשיזכור האדם כי הוא איננו דבר שלם ונפשו איננה רק חלק בלתי נשלם אך הדביקות בהש"י ועשיית רצונו ית' הוא המשלים את הנפש להיותה עי"כ אחד שלם בכל חלקיו. אז ישתדל בעשיית המצוות לידיעתו שעי"ז נקרא אדם שלם ולא קודם לכן כי כן טבע הנבראים להשלים א"ע. כמו כן האדם אם ידע שנפשו היא רק חלק ורק בהתחברה בה' נעשית שלימה עי"ז ישתדל במצוות. וז"ש המקונן באיכה חלקי ה' אמרה נפשי ע"כ אוחיל לו כלומר נפשי אמרה תמיד שהיא רק חלק ולא שלימה והחלק החסר ממנה להשלימה הוא ה' ית"ש ע"כ אוחיל לו ואלך בדרכיו למען נצמד ונהיה לאחדים בשלימות. וז"כ כתוב שלפנינו תזכור תמיד כי תמים תהי' עם ה' אלקיך. כלומר שרק אז אתה תמים ושלם ולא חלק. כשאתה עם ה' אלקיך בהתחברך עמו אז נעשית שלם בלי חסרון ואם תזכור ד"ז תשתדל בזריזות לילך בדרכיו ולדבקה בו

לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת לכל חטא אשר יחטא על פי שנים או שלשה עדים יקום דבר. כי הקב"ה אינו מצרף מחשבה רעה למעשה רק בע"ז. אבל לבסוף כשאדם עושה את אשר יזם לעשות אז לא לבד שנענש על המעשה כ"א גם על המחשבה שקדם לו שהוציאה מכח אל הפועל. עיין רא"ש פ"ק דר"ה. וראי' לזה שהרי דרשו ז"ל להקיש ג' לב' מה ב' זוממים נהרגין אף ג' אע"פ שהשלישי לא עשה מאומה כי כבר נגמר הדבר בשנים מ"מ אחרי שחשב ויזם לעשות רע ונטפל לעושי עבירה נענש עמהם. והנה המחשבה אין יודע אותה רק הש"י. וז"ש לא יקום עד א' הוא הקב"ה כמ"ש בעיר גבורים ע"ש האמור הוא העד הוא הדיין. באיש לכל חטא אשר יחטא רק לעתיד והוא על המחשבה. אבל בכ"ז אם הוציא מחשבתו לפועל נענש עלי'. וז"ש על פי פי ב' או ג' עדים והיינו כנ"ל שאם הוציא העד השלישי מחשבתו אל הפועל אז גם הוא ענוש יענש כ"כ במחשבה רעה אם הוציא' לפעולת אדם

כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה ועמדו האנשים אשר להם הריב לפי ה' לפני הכהנים והשופטים אשר יהיו בימים ההם. נראה לרמז עפמ"ש שטן יורד ומסטין עולה ומקטרג. א"כ היצה"ר בעצמו עומד בימי הדין להעיד על האדם שחטא בנפש. וז"ש כי כי יקום עד חמס החומס נפשות בית ישראל הוא יתיצב להיות עד באיש לענות בו סרה מדרך הישר. ואז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כי אם עכ"פ היצר טוב נלחם נגד היצה"ר סוף שהבא לטהר מסייעין לו מן השמים. אבל אם אינו נלחם כלל כנגדו אין תקוה שבכחו יגבר איש על יצרו הרע אחר שאינו נכנס כלל להלחם עמו. וז"כ הקרא פ' כי תצא. כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע כלומר אם רק תצא להלחם ותעמוד כנגד האויב היצה"ר אז כבר נשמרת מכל דבר רע כי ה' יהי' בעזרך. והנה הרמב"ם ה' תשובה כ' כשיחזור האדם בתשובה איננו עוד האדם שהי' בתחלה כי נהפך והי' לאיש אחר עיי"ש. והוא כמ"ש גר שנתגייר כקטן שנולד דמי. ולפ"ז כל בעל תשובה הוא בקרבו כשני אנשים. הרשע שהי' מתחלה וגם האחר ששב ורפא לו והוא כברי' חדשה ואפשר שע"ז רמז הכתוב ולציון יאמר איש ואיש יולד בה כלפי שאמרו רז"ל לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו כי התמידים מכפרים ע"כ כל יושביה היו תמיד בעלי תשובה. ולזה תמיד יולד בה איש ואיש ר"ל שכל אחד ואחד הוא שני אנשים כנזכר לעיל וז"ש ועמדו שני האנשים אשר להם הריב אם רק יריב עם היצה"ר וירגיז יצ"ט עליו והי' לשני אנשים בבחינה הנ"ל. אז יוכל לעמוד לפני ה' בעת נצב לריב עמו לתת