לוח ארז חלק ב תמב

ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' הכוונה מבוארת כי בשמירת שבת יתענגו על כל הטוב ויאמרו שה' נתן להם ולא הטבע ונמנע עי"ז מחטוא. ובזכות מעשרות ג"כ שמחים בכל הטוב אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגו'. וצריך לבאר ההמשך שיש למעשרות אצל התורה. ונ"ל מכאן ראי' לגירסת ר"מ שהביא במד"ש פ"ד דאבות דגריס מעשרות סייג לתורה ופי' ז"ל כי שבט לוי הם יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וע"י שישראל מחזיקים אותם במעשרות ומתנות הם מחזיקים את התורה ועי"כ מעשרות סייג וקיום לתורה. ומעתה הפי' כפשוטו כי ע"י המעשרות יוכלו לשמוח בתורה. לפיכך משה מזהיר את ישראל עשר תעשר: שופטים

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. נראה דמרמז למ"ש בתשובת זקני הח"ס זלה"ה חא"ח סי' ר"ו. שאין מורידים לעולם רב ומורה מגדולתו עיי"ש. ובראשי העדה ומנהיגי' חזינן שבין לילה היו ובין לילה חלפו ויעברו. ומי ששנה זו לא שנה זו. ובאמת טעמא בעי מה נשתנו אלו מאלו שמי שנתמנ' ע"י תורתו לא ימוש לנצח ופקודי העד' וראשי הקהל כלבוש יחליפו. אבל הסיבה לזה כי אם הממונה יודע שלא יזוז ממקומו ולא ירד מגדולתו בשום אופן אז יש לירא שינהוג בשררתו שלא ביושר ולא בצדק. ע"כ צריך שלא ילוז מנגד עיניו שהעם בחר בו אם לא ינהג כשורה ככחם הי' להעלותו כן כחם להורידו. ועי"כ ישמר בנפשו שלא לעבור גבול למען לא יאמרו לו צא ורד מגדולתך. וצריך הוא לשמירה זו אחרי שצריכים לבחור אנשים על העדה מכל הכתות ולא ימלט שיהיו בהם פחותי הערך וקטני המעלה. אשר בלי שיעלה מורא זו על ראשם תמיד ופחד לנגד עיניהם שיסירו המשרה מעל שכמם יש לירא שלא יעשו מעשיהם באמונה. רק זה יעצור בם הידיעה שלא לעולם חוסן. לא כן הרב ומורה שאינם בוחרים מכל הכתות כ"א הוא יחיד ומיוחד המובחר שבאנשים מוכתר בכתר תורה ויראת ה'. בזה אף אם ידע שמשמרתו בידו לנצח לא יסור שבטו בכ"ז צדקתו ויראתו ותום דרכו הם ימנעוהו מלהלך בדרך עקש ונלוז. והנה השער הוא שררך בו נכנסים אבל גם יוצאים ממנו. וזהו הרמז שופטים וגו' תתן לך בכל שעריך כלומר שידעו תמיד שהם עומדים רק בשער בת עמי. וממקום שבאו כן ילכו ותמיד חופף עליהם מגור מסביב שאם לא ינהגו כשורה אז לא יעמדו על מעמדם כ"א יוצאים החוצה. ונתן הטעם לזה שאם הי' מנהל העדה רק אחד המיוחד המובחר שבעדה אז הי' כמו רב ומורה שמורא זו לא צריכה לעלות על ראשו שיסור מגדולתו. אבל אחרי אשר ה' אלקיך נותן לך לשבטיך שצריך לבחור מכל השבטים והכתות. ע"כ אי אפשר שלא ימצא בהם אנשים קלי הערך אשר רק עי"ז יסורו מרע אם ידעו ויבינו שרק בשער הם יושבים וכאשר באו כן ילכו. עי"ז אנו בטוחים שישפטו את העם משפט צדק ולא ילוזו מעגלותם

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו' לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק. י"ל עפמ"ש לקמן פ' כי תצא בפ' שרים עצרו במלין וכף ישימו לפיהם. כי השרים אשר לאל ידם לקיים את דיבורם באין מעצור הם צריכים להזהר ביותר בהוציאם הדיבור מפיהם. באשר הם יוכלו לתת הכף והוא כלי המעשה לפיהם עיי"ש. ח"כ השופט אם הוא יאמר רק לפי השערתו הדין והחק בלי שיוכל לכפות ולעשות את הבעלי דינין שכאשר גזר אומר כן יקום. אז לא ידקדק כ"כ לדון באמת לאמתו. כי יאמר אולי לא יעשה הדבר כאשר חתכתי הדין ואם גם שגיתי אתי תלין משוגתי כי אולי לא. יצא כח דברי אל הפועל. אבל אם יש בכחו