לוח ארז חלק ב תמא

מצות פסח לא הי' אלא לאכול ולשתות זהו גם הרשעים מקיימים. אבל וידבר לעשות הפסח והיינו דיניו והלכותיו ע"כ ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם כלומר נפשם היתה מגואלה ומטומאה והם לא יכלו לעשות הפסח כדינו. והנה באותם אנשים לא לבד שהיו"ט לא יהי' לטובתם כ"א עוד יוסיפו חטא ופשע כי אחרי שאוכלים ושותים וישמן ישורון ויבעט. ע"כ העצה היעוצה הוא מה שאמרו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר נצחו מוטב וכו' ואם לא יזכור לו יום המיתה. לכן לעת צאת ימי החג למען לא נצא עמוסי עון ע"י שמחת החג אנו מזכירים את אהובינו הנעימים אשר אבדנו והלכו למנוחות ועי"ז נחלש כח היצר כמ"ש הסתכל בג' דברים ואי אתה בא לידי עבירה. ופי' במד"ש דוקא בג' דברים יחד צריך להסתכל כי אם יחשוב רק מאין בא ולאן הוא הולך אז ידמה בנפשו אחרי שעפר הוא ועפר לחמו שוב יוכל לעשות מה שלבו חפץ וידבק לארץ בטנו אחרי שעפר מקורו ויסודו וסופו לעפר אבל יחשוב ג"כ שעתיד ליתן דין וחשבון והנה המתים שנקטפו מאתנו אין אנו רואים אותם עוד בעינינו אבל בזכרוננו נחרתים הם על לוח לבנו בכתב שאינו יכול להמחק עד עולם. אבל ג' פעמים בשנה ברגלים למען נזכור יום המיתה צריך שיהא "יראה" כלומר שיהא כמו שהיו נראים לעינינו. כל זכורך. אותם הנאהביה שהם רק בזכרוננו אבל לע"ע כבר הם בשמי מרום. את פני ה' אלקיך. ע"כ עלה זכרונם לפנינו לטובה היום הזה ומתפללים שתהא נצב"ה

בילקוט עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה אם זכיתם סוף שאתם יוצאים לזרוע השדה ואם לאו סוף שהיוצא השדה מתגרה בכם. הכוונה כי קצת אפקורסים אומרים הן אמת שבתחלה ברא הש"י את עולמו יש מאין רק אחר שכבר נתהוה הבריאה שוב הסיר עיני השגחתו ולא יביט עוד אל הארץ רק הטבע פועלת ולש כח וגבורה להוציא דברים מדברים הנבראים והנה אם הש"י הי' בורא את הכל בששת ימי בראשית כל מה שעתיד להצטרך ולא נתן כח בטבע להוציא מדי שנה בשנה מגדים חדשים. אז כבר נסתמו פיות דוברי שקרים כי אז בעיניהם הי' רואים שיד ה' עשתה כל זאת. אבל אחרי רואם בכל עת ועונה מתחדשת הטבע עי"ז נפלו בפח הטעות לאמור כי הטבע מעצמה פועלת ח"ו. והנה בזה שאנו מעשרים את כל תבואת זרענו קודש לה' בזה אנו מראים אמונתנו כי לא הטבע עשתה את תבואתנו כ"א יד ה' היתה באמנה אתנו כי אנו אומרים ממך הכל ומידך נתנו לך. וזהו כוונת המדרש אם אין אתה מעשר סוף שהיוצא השדה שנה שנה פי' ע"י שהשדה תוציא תבואתה מדי שנה בשנה זה מתגרה עליך להפילך ברשת הטעות. והנה מצות שבת ג"כ ניתנה להאמין כי ה' עשה את הטבע ולא היא פועלת מעצמה ע"כ אנו שובתים ביום הז' להורות נתן כי העבודה לא ממעשי ידינו תתן לנו ברבה רק ברכת ה' היא תעשיר אותנו והוא ית' צוה לנו ג"כ לשבות והוצרכנו למצות שבת ג"כ מטעם הנ"ל על אשר ראינו הטבע פועלת תמיד חדשות, שלא נסכל להאמין שהיא מעצמה הפועלת ח"ו ע"כ אנו שומרים את יום השבת. וזה כוונת הכ' ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו וגו' אשר ברא אלקים לעשות כלומר על אשר ברא הש"י הטבע כדי לעשות תמיד חדשות ולא תעמיד על מצבה הראשון ולמען לא נפול במוקש הטעות הנ"ל הוצרך הש"י לקדש את יום הז' וזהו כוונת מדרש ילקוט פרשתנו בשביל ב' דברים ישראל מתחטאים לפני הקב"ה בזכות שבת ובזכות מעשרות בזכות שבת כתיב אם תש"ב משבת רגלך מה כתיב בתרי' אז תתענג על ה' בזכות מעשרות כתיב