לוח ארז חלק ב תיח

הטעם הג' הוא שאם היה הש"י נותן שכר בעוה"ז אז אדם שנראה בעינינו רשע ובאמת הוא צדיק וכשיתן לו הש"י שכר בעוה"ז אז יתרעמו הבריות על הש"י ויאמרו דעביד דינא בלא דינא והם טחו מראות שצדיק גמור הוא כי עיני בשר להם ע"כ הש"י צפן השכר לעתיד לבוא. וז"ש יודע ה' ימי תמימים כפרש"י ע"כ נחלתם לעולם תהי' לעוה"ב, וכה"א מה רב טובך אשר צפנת ליראיך לעוה"ב והטעם פעלת לחוסים בך נגד בני אדם רק למראית עין מפני בני אדם. וזהו כוונת ילקוט שהתחלנו שע"כ שכרכם רק לעוה"ב ולא בעה"ז לפי שפעולתכם, רק לפניו גלוי ע"כ מה רב טובך אשר צפנת לע"ל ולא נתת בעוה"ז והטעם נגד בני אדם כנ"ל

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם. יל"ד שפתח בלשון עתיד תשמעון הי"ל לסיים ג"כ ותשמרו ותעשו ולא ושמרתם ועשיתם. (לשבת פ' עקב שמב"ח אלול) הנה בשבחי א"י נאמר בפרשתנו ארץ אשר עיני אלקיך בה מראשית השנה עד אחרית שנה. כי מהמעלות הנכבדות שנשתבחה בהם א"י הוא אשר מציון תצא תורה כי צדק ילין בה ועמך כולם צדיקים. והנה כשישראל ח"ו אינם עושים רצונו של מקום נאמר ואסתיר פני מהם כי הבט פני רשע לא יוכל אבל כשעושים רצונו ית' אז הם נצר מטעי מעשה ידי להתפאר ורואה עליהם בעינא פקיחא. וז"ש ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית ועד אחרית. לא כן מעת שגלינו מארצנו בעוה"ר כל השנה אנו מלאיסעון ואין אנו כדאי להראות לפניו ית' אבל לכל הפחות בראשית השנה ואחרית שנה שאנו מתעוררים לחזור בתשובה בר"ה ויו"כ וחודש אלול אז גם אנחנו מתראים פני האדון ית"ש. והנה היום אנו הולכים לקראת אחרית השנה ע"כ החוב עלינו לפשפש במעשינו לתקן בחודש זה את אשר פגמנו בכל חדשי השנה. וי"ל ע"ז זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה כלומר זה החודש שהוא האחרון עולה על כל החדשים ועליו לתקן את כל החדשים כדאיתא בפרקי ר"א בחודש אלול אמר הקב"ה עלה אלי ההרה לקבל לוחות שניות. כמו כן גם אנו ששברנו את הלוחות בכל חדשי השנה ע"י שעברנו על המצוות עלינו החיוב לעשות לוחות שניות והש"י ברחמיו שלשים יום בשנה מחשיב לשנה ומחשב אם רק לסוף השנה אנו חוזרים בתשו' כאלו כל השנה שמרנו את מצוותיו. והנה הרמב"ן פירש עקב מלשון סוף כמו שהעקב הוא סוף הרגל. וז"ש והי' עקב תשמעון כלומר אם רק לבסוף תשמעון אף שבתחלה לא שמעתם מ"מ הקב"ה מחשב כאלו שמרתם לשעבר ועשיתם את המצוות גם עד עתה. והנה חודש אלול למספר החדשים הוא הששי כי תשרי הוא השביעי וע"ז י"ל מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת עלינו לטרוח בחודש הזה ולהכין צידה על החודש השביעי המקודש. וע"ז י"ל אלמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד נגאלין כי כמו ששבת הוא יום השביעי המקודש כמו כן חודש שביעי הוא ג"כ חודש שכולו שבת. והנה ר"ה ויו"כ רגילים אף הפושעים לשמרו. אבל גם צריכים לשמור כל שבת ושבת שהוא ג"כ מקודש בשביעי כמו חודש השביעי. ע"כ אז"ל אלמלי שמרו ישראל שני שבתות כלומר לא לבד החודש הז' שהוא שבת שבתון כ"א היום השביעי שהוא מקודש כמוהו אז מיד היו נגאלין. וסיים הקרא ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך הכוונה כי בזמן שאנו חוטאים ח"ו ואין אנו ראויים שהש"י יברך אותנו אז כל מה שאנו אוכלים הוא רק זכות אבות כי אנו מעשים אין בנו. ועי"ז הוא רע לבנינו כי אחרי שאין אנו צדיקים א"כ בנינו אחרינו עוד ירשיעו יותר אם לא נגדלם ח"ו על ברכי התורה והיראה. ומה יהי' להם אם אנו אוכלים את הזכות של אבותינו. בשלמא אם היינו אנחנו צדיקים שיספיק