לוח ארז חלק ב תיב

עשה עד שבלי התעוררות וזכרון השבת כבר שוינו ה' לנגדנו תמיד ומימיננו בל ימוט. עיין לקמן (פ' ראה) בפסוק שבעת ימים תחוג לה' וגו'. אבל אחרי שבנ"י יצאו חמושים ומזויינים ביד רמה וחזקה ממצרים יש מקום לטעות שידינו עשו לנו את החיל בצאתנו ממצרים ואין ערוך אליו ית"ש יציאת מצרים ולא ה' פעל זאת ח"ו רק סוס מוכן למלחמה ביום קרב הוא שעמד לנו. ע"כ מן ההכרח לשמור את השבת ולקדשו למען נזכור את צאתנו ממצרים כי לא לנו התשועה רק ימין ה' רוממה עשתה חיל והוא הוציאנו מכור ברזל וז"ש על כי הוציאך ה' ממצרים בעת שהי' ידך יד חזקה וחמושים עלו בנ"י ממצרים והי' רק כטל לישראל רסיסי לילה בלתי נראה לכל תשועת ה'. ע"כ צוך ה' אלקיך לעשות את השבת למען תזכור שרק הוא המוציאך משם. ועיין לעיל (פ' בא) מה שפי' כעין זה ביד חזקה הנאמר בפרשת תפלין

כבד את ואת אמך כאשר צוך ה' אלקיך למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך נראה עפמ"ד בפ"ק דר"ה לחלק דבישראל האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני ה"ז צדיק גמור ובאוה"ע התוהה על הראשונות אם לא יבא את אשר בקש ונדר עבורו לא עיי"ש דף ד' ע"א. וכתבו תוספות שם דהא דתנן באבות אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס היינו באוה"ע. ופי' בתיו"ט שם דודאי מילי דאבות לאו בנכרים איירי אלא בישראל דומיא דנכרי בתוהה על הראשונות עיי"ש. ולפ"ז י"ל בישראל גופי' לחלק דבארץ ישראל דאוירה מחכים והעם היושב בה נשוא עון מותר לעשות המצוה ע"מ לקבל פרס דבודאי לא יהי' תוהה על הראשונות אם יקופח שכרו משא"כ בחו"ל שנמנענו מהסתפח בנחלת ה' אין לעשות המצות ע"מ לקבל פרס כי יש לחוש שמא ח"ו יהי' תוהה על הראשונות. וזהו רמז הכתוב כבד את אביך וגו' רק מטעם כאשר צוך ה' בלי שום צפיי' לתשלום גמול. וכ"ז בחו"ל אבל רשאי אתה לעשות המצוה למען יאריכון ימיך והוא ע"מ לקבל פרס בעת אשר אתה שרוי על האדמה אשר ה' נותן לך והוא בא"י

והיו הדברים האלה וגו' על לבבך. במד"ר ריש איכה אימתי המלכות גוזרת גזירה ומצלחת בזמן שמשליכין ד"ת לארץ שנאמר ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה וכיון שהשליכו ד"ת לארץ התחיל מקונן עליהם איכה. ונ"ל כי המתחדשים אומרים אע"פ שבימים הקדמונים היתה התורה למורה דרך בו נלך אל ארץ החיים אבל בזה"ז נשתנו העתים ובעת כזאת אשר מנהגנו ותהלוכותינו הם על דרך אחרת גם התורה ח"ו לא תתכן להיות לנו לעינים כי היא היתה מלמדת להועיל רק בשנים קדמוניות ולא כעת שנשתנו העתים וסדרי הזמנים איך יתנהגו אחרי חוק שעבר עליו אלפי שנים. ובאמת נו היא כפירה גמורה כי התוה"ק היא נצחיית ניתנה לנו למורשה לדורי דורות לא תשתנה ולא תתחלף. ונותן התורה ית"ש ראה וצפה דור ודור והבין בחכמתו העצומה שהיא ראויי' להיות לנו למשיב נפש בכל זמן ועידן. וע"ז אמרו כל הנשמות שעתידים להיות עמדו על הר סיני. כלומר שנותן התורה ית"ש הכינה גם חקרה באופן נאות כזה שהיא מוכשרת וראויי' לכל הדורות. ואם גם נאמר שהעת ההוא תבקש מאתנו דברים נגד התוה"ק לא נוכל להמיר תורה בעבור בקשת הזמן כ"א להיפך בקשת הזמן צריכים אנו לקבוע ע"פ בקשת התורה כי התורה נצחיית והזמן משתנה ע"פ צווי התורה. וזהו ששואלים לאדם לעתיד לבוא בשעה שמכניסים אותו לדין קבעת עתים לתורה כלומר לא שנקבע את התורה ח"ו ע"פ העת לומר שבזמן הזה יתחלף או לא יקויים אחד מחוקי התורה בשביל שהעת מבקש כזאת מאתנו. רק אדרבה