לוח ארז חלק ב שצה

דברים

אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל במד"ר סה"ד מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון י"ל עפמ"ש לא חרבה ירושלם אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה. ופי' ב"ל דרוש מ"ט שאף שהוכיחו את דלת העם בכ"ז את הראשים וגדולים היו שרי' כאילים ראשו של זה בצד זנבו של זה הם בעצמם לא הוכיחו זא"ז עייש"ה. והנה מוכיח שמוכיח רק לרשע מומו אבל אם רואה באדם גדול מחסור ומגרעת יעצור במלין וכף ישים לפיו ויהי כמחריש. אז ישנאו בשער מוכיח. כי יאמרו לו מה לך לשלוח פיך ולשונך כחרב חדה רק בנו ותעלים עיניך מן הגדולים ממנו אשר גם הם יחטאו ועינים לך ולא תראה ברעתם. אבל אם לא יכיר פנים במשפט התוכחה וכקטן כגדול ישמע ממנו דברי תוכחה ומוסר ולא ניכר שוע לפני דל אז דבריו יעשו רושם וימצא חן וכבוד בעיני שומעיו אחרי רואם כי ברוח שפתיו ימית רשע ולא יחת מפני כל. והנה מרע"ה דברי תוכחתו נאמרים אל כל ישראל שוה ומשוה קטן וגדול כמ"ש בכל"י ומלאכת מחשבת שז"ש אלה הדברים אשר דבר אל כל ישראל אף החשובים הנקראים בשם ישראל אשר בו יתפארו בכ"ז הוכיח אותם. והצדיק נקרא הולך אחרי ה' כי הוא מקיים מ"ש אחרי ה' אלקיכם תלכו. וז"ש מוכיח אדם אחרי. אם לא לבד שמוכיח אותן שאין אלקים לנגד עיניהם כ"א גם אדם כזה הנקרא אדם אחרי שהולך אחרי ה' ית' ומחזיק בדרכו. זה ימצא יותר חן וחסד ממחליק לשון. ממי שהוא מחלק לשונו שלפחותי הערך ידבר בלשון אחרת ובשפה אחרת מלגדולי הערך שלהם יחנוף אף אם ירשיעו ובזה י"ל דברי הנביא בהפטרתנו איכה היתה לזונה קרי' נאמנה וגו' כספך הי' לסיגים סבאך מחול במים שריך סוררים כי דרשו ז"ל אקרא צרור הכסף לקח בידו אלו הצדיקים שנקראו כסף. ונאמר שתו ביין מסכתי שדברי תורה ומוסר נקראים יין משמחי לב. ומי שמוכיח בשוה לרם ונשא כפחות ושפל הוא נותן יינו המשמח אלקים ואנשים בלי שום תערובת המחליש כחו. אבל המחליק לשונו לדבר בשפה אחרת אל הגדולים מאשר ידבר אל הקטנים זהו מחליש כח יינו ומשבר כחו ע"י שמערב בתוכו מי החנופ' מים הרעי' עד שגם יינו יפיג ריחו וטעמו לא יעמוד בו. וז"ש כספך אלו הצדיקים המה היו לסיגים כי זהבם הטוב מעורב בפסולת ע"י שסבאך הוא משקה הטוב יינו של מוסר ותורה הוא מהול ומעורב במים ועי"כ שריך סוררים. ומ"ש עוד צדק ילין בה ועתה מרצחים פי' בכלי יקר דבר נחמד עפמ"ש דקיי"ל בדיני נפשות גומרין לזכות בו ביום ולחובה מלינין עד למחר. והמה עושים להיפך שצדק והוא לזכות המה מלינים את הדין אבל ועתה תיכף. ומיד גומרים את הדין מרצחים אם הוא לחובה עיי"ש דבריו כי נעמו. וע"פ דרכו בקודש נ"ל עפמ"ש