לוח ארז חלק ב שצא

וכראוי ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ע"י משה רבינו. כלומר כמו שמשה רבינו אף שלפי ערך מעלתו הרמה לא הי' עדיין ראוי לכך מ"מ הש"י נתן לו כח ויכולת לקבל התורה. כמו כן בכל דור ודור הקב"ה נותן ליעף כח בשביל עדתו. ובזה י"ל מ"ש בילקוט פ' עקב אשר אנכי מצוה אתכם מכאן שאם אדם שומע דבר מפי קטן שבישראל יהא בעיניו כשומע מפי גדול היינו כמו שאנכי משה מצוה אתכם היום את דברי תורת ה' אף דלית דין בר נש ראוי לכך מצד עצמו מ"מ לתועלת ולזכות ישראל הגביה אותי למעלה ראש. כמו כן אף לעתיד אם גם תשמעו מפי קטן מ"מ כקטן כגדול אליו תשמעון. וז"ש אלה מסעי בנ"י אשר יצאו ביד משה ואהרן עפ"י ה' כלומר שהם בעצמם לא היו ראויים לכך כ"א פי ה' שלחם להוציא אותם. הה"ד נחית כצאן עמך נביאים חסידים ישרים תמימים העמדת מהם כלומר בזכותם נתהוו הקדושים האלו ורק בזכות ישראל נתגדלו

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן וגו' ויסעו מרעמסס וגו' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים ומצרים מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור (ק' דהו"ל למימר ומצרים מקברים את בכוריהם אשר הכה ה') ובאלקיהם עשה ה' שפטים. י"ל עפמ"ש באלשיך הק' פ' מטות לפרש הפסוק החלצו מאתכם אנשים לצבא הכוונה לא שיוצאים למלחמה כ"א מאחר שמכל מצוה שאדם עושה נברא מלאך כאז"ל ע"כ הצדיק שמרבה במצות ויש לו מלאכים הרבה יצירי מעשיו נקרא איש חיל כי יש לו חיל רב אלף מצדו ורבבה מימינו והמה לוחמים עבורו ואין לו רק לילך לצבא שלו למקום אשר שם מלאכיו נצטוו לו לשמרו בכל דרכיו. וזהו אנשים לא למלחמה רק לצבא שילכו לצבאות מעלה עיי"ש. ועפ"ז פי' מ"ש שם ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים כג למלחמה זאת חקת התורה. שהוא לכאורה כפל לשון אנשי צבא הבאים למלחמה. ועפ"ד מוהר"מ אלשיך הנ"ל י"ל שהוכיח אותם בני ארם שסמכו על כחם ועוצם ידם ולא ידעו כי צבאות ה' המה המלאכים נלחמו להם כ"א בדעתם שהם אנשי הצבא הבאים בעצמם למלחמה ע"כ הוכיחם על פניהם באמור להם זאת חקת התורה שיגעילו ויפליטו מדעתם את הדעה הזרה שהיא גיעולי נכרים האומרים אלה ברכב ובסוסים ורק אנחנו עם בנ"י בשם ה' אלקינו נזכיר ויודעים כי לה' התשועה. ועיי' מ"ש שם בפ' מטות. לזה אמר כאן אלה מסעי בנ"י לא נסעו שהם בעצמם ילחמו נגד הקמים עליהם כ"א יצאו רק לצבאותם כפי' האלשיך הנ"ל שצבא ה' מלאכי מעלה המה ילחמו עבורם. והנה אם פרעה הי' יודע את זאת כי ה' ומלאכיו עושי רצונו נלחמים להם לישראל אז ודאי לא הי' מקשה עורף לרדוף אחרי בנ"י ובודאי אחרי שהכה ה' את בכוריהם לא היו עוד מקשים את ערפם לרדוף אחרי בנ"י. אבל כבר פי' לעיל פ' בשלח מ"ש ויחזק ה' את לב פרעה וירדוף אחרי בנ"י ובנ"י יוצאים ביד רמה. שבשביל שראה שישראל יוצאים חמושים ומזויינים כדרך לוחמי מלחמה ביום קרב טעה עי"ז בדעתו שלא ה' עומד על ימינם כ"א הם בעצמם רוצים לפרוק עול מצרים מעל צוארם. כי אם באמת ה' בעזרם מגן ורומח לא יראה בישראל עיי"ש. ובב"ל פי' ע"כ קראו למקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאווים ע"י שנענשו שם המתאוים עי"כ גם התאוה נקברה לנצח כי לא יזידון עוד להתאוות. וז"ש כאן ממחרת הפסח יצאו בנ"י ביד רמה חמושים ומזויינים לעיני כל מצרים ועי"ז טעו בדמיונם שישראל סומכים רק על גבורתם ועי"כ מצרים מקברים את כל התועלת שהי' מגיע להם מזה אשר הכה ה' בהם כל בכור ויצאו בידים ריקניות. עוד י"ל עפמ"ש לעיל פ' חקת לפרש הפ' וידבר ה' אל משה ואל אהרן זאת חקת התורה שאם מרע"ה לבדו הי' מלמד תורה לישראל הי' הכל