לוח ארז חלק ב שצ

ע"כ מצאו אותם כל הקורות אותם נסים ונפלאות לטובה אות. וז"ש ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה'. כלומר ע"כ מצא אותם בדרך כ"כ נסים על שנסעו עפ"י ה'. והנה כל נוסע אם יפגע אותו בדרך מקרים יפגעו אותו בשביל שנסע והנסיעה היא העיקר והמוצא אותו הוא מקרה וטפל אבל בנסיעת ישראל הי' להיפך עיקר מסעם הי' מידי ה' למען יקרו להם נסים ונפלאות. וזהו שסיים ואלה מסעיהם למוצאיהם עיקר מסעם הי' סיבה מאת ה' כדי שיקרו להם נסים ונפלאות

אלה מסעי בנ"י וגו' ביד משה ואהרן ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם עפ"י ה'. במד"ר הה"ד נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן נוטריקין נביאים העמדת מהם חסידים העמדת מהם ישרים העמדת מהם ע"י מי ע"י משה ואהרן. הכוונה ע"פ מדרש ילקוט קהלת דברי קהלת והלא דברי שלמה הם אלא לפי שדבריו תלויים בהקהל. כי אז"ל ומתלמידי יותר מכולם שהקב"ה חונן דעה להרב ומורה המיוחד לנהל עדת בנ"י אף אם בעצם אין כחו מספיק לשאת את משא העם כאשר ישא האומן את היונק בכ"ז הש"י לא יעזוב את הצדיק ונותן לו דעה בינה והשכל כמ"ש שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם. והוא לתועלת התלמידים אשר יזל להם מים מדליו. מוסיף הש"י להרב כח ואומץ. לפ"ז כמו שהתלמיד לומד מן הרב כן הרב לומד מהתלמיד כי הוא מוסיף כח ואומץ ע"י התלמיד. וזהו כוונת אז"ל אלופינו מסובלי' סובלים אין כתיב כאן אלא מסובלים שהקטנים נושאים את הגדולים הכוונה ממש כדברינו. וי"ל בזה מה שקרא אלישע לאליהו אבי אבי רכב ישראל ופרשו כי המנהיג ישראל הוא כמו הרכב אשר יסיע את העגלה כמו כן הוא בחכמתו ובתורתו ינהג אחריו כצאן עדת בנ"י. והוא ג"כ כמו הפרשים והם העגלות אשר ינהגו ע"י אחרים. כן הם ראשי בנ"י נושאים ומנושאים ג"כ מאחרים. והנה שלמה המע"ה לרוב ענותנותו לא תלה דברי חכמתו ומיסרו בעצמו שמבטנו יצאו והוא הורם ויולדם וגודלו על ברכיו. כ"א תלה שהש"י חנן לו אלה בשביל ישראל למען ילמדם להועיל חכמה ומוסר האציל ה' מהודו עליו והגדיל השגתו. וא"כ הדברים אשר דיבר לא דבריו המה ב"א דברי קהל עדת ישראל כי הם הגורמים הדיבור והם הם המדברים בראשונה בעצם. וזהו כוונת מדרש הנ"ל דברי קהלת והלא דברי שלמה הן אלא שדבריו תלויין בהקהל הכוונה פשוטה כנ"ל. וי"ל בזה מדרש ילקוט פ' פנחס משה העמיד את יהושע מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיו משה וישראל מגביהין ראשיהם לשמוע מה יאמר יהושע ומה הי' אומר ברוך שנתן תורה לישראל ע"י משה רבינו הכוונה כי המופת שאין העומד בראש הערה צריך להיות מושלם בכל המעלות ומדות בתכלית האפשר כ"א די אם יראת ה' בוערת בקרבו ולבת אש דת בלבבו אז הקב"ה נותן לו כח לעשות חיל לצאת ולבוא לפניהם בד"ת. הוא משה רבינו בעצמו שעם היותו האדם השלם מכל אדם אשר על פני האדמה בכ"ז לקבל את התוה"ק חמדה גנוזה באוצרו ית' אין די בכל מעלותיו שיהא ראוי להיות אמצעי לזה. כי כל אשר בשם אדם יכונה אף שהוא שלם בתכלית השלימות בכ"ז עוד נגרע ערכו מהיות אמצעי לקבל אש דת מימינו ית'. רק בעבור שרצה הקב"ה לזכות את ישראל ולהצליח אותם בתתו להם דת מורשה. ע"כ נתן למשה רבינו השגה יתירה יותר מאסר ראוי ע"פ מדותיו בשביל שהי' הדור צריך לכך. וכן הוא בכל דור ודור אף שאין המנהיג מושלם בתכלית השלימות כראוי בכ"ז למען עדתו הקב"ה מוסיף לו כח ואומץ זה הי' הענין ביהושע שהושיבו מן הארץ כלומר ממדרגה תחתונה ונתנו לראש ומורה לעדת ישראל. והיו העם תמהים איך יערב יהושע לגשת אל הקודש פנימה ולקבל עליו עול הרבנות על ס"ר ישראל אחרי שהוא צעיר לימים ורק חלק לו בבינה. אבל הוא בחכמתו השיב להם כדת