לוח ארז חלק ב שפט

נדרים פורחין באויר מכאן אמרו רז"ל צבת בצבת עשוי' כי באוה"ח ריש פרשתנו כתב שע"כ לא נאמר בפירוש בתורה היתר נדרים ואינם רק פורחים באויר למען לא יקילו בהם ע"ה ע"כ רק לראשי המטות נאמר גם היתר נדרים אבל לבנ"י לא נאמר רק האיסור ולא ההיתר. עיי' בדבריו כי נעמו. והטעם שהחמירה התורה כ"כ לכסות היתר נדרים הוא כנ"ל שמהקל יבא אל החמור והחטאת תמצא אותו אם רק יפרוץ פרצה כ"ש. ובמד"ש פ"ה דאבות פירש צבת בצבת מלשון צבי וחמיד שהוא לשון רצון עיי"ש. וז"ש ע"כ היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמוכו מן המקרא כנ"ל שמהקל יבא אל החמור ע"כ אמרו רז"ל צבת בצבת עשוי' כלומר רצון ותאוה לעבירה תלוי ברצון כי עבירה גוררת עבירה ואם כבר רצה פ"א בעבירה אף אם קלה היא מ"מ אחרי' תבא רצון להתאות תאוה אחר תאוה: פ' מסעי

אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרן. י"ל עפמ"ש לפרש הפסוק והי' כי יאמר אליכם פרעה תנו לכם מופת. כי פרעה יכחיש היות אל מוציאם ממצרים אחרי שביכולת האל ית' להוציאם בלי סייע שום אדם רק אני ה' ולא השליח ולמה א"כ ישלח שלוחים משה ואהרן אין זה כי אם שהם בדו מלבם להוציא את ישראל ממצרים. וז"ש שיאמר תנו לכם פי' בשבילכם צריך אני למופת. עיין מזה לעיל פ' שמות ולפ"ז י"ל ג"כ מה שישראל הקציפו את ה' במדבר עד שנגזר עליהם נדידת מ' שנה במדבר ולנסוע אלה מסעי הוא בעבור שראו שמשה ואהרן בראשם והם הוציאום ממצרים וטעו שח"ו לא ה' שלחם כ"א מלבם הרימו דגל על ראשי עם קודש. אבל שגו ברואה ולא ידעו את דרכי ה' אשר פעם הוא ית' בעצמו מנהל את העם בלי שום אמצעי אבל פעם הוא משים איש על העדה אשר יוציאם ויביאם. וז"ש והם לא ידעו דרכי אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי כלומר לא ידעו שדרכי הם שנים או בעצמי או ע"י שליח. וז"ש אלה מסעי בנ"י ע"כ הוצרכו לנסוע כ"כ נסיעות הרבה בגזירה שלא יכנסו לארץ. על אשר יצאו ביד משה ואהרן עי"ז טעו וחטאו. והנה איתא בספרים "אלה "מסעי "בני "ישראל ר"ת אדום מדי בבל יון רומז לד' גלויות שגלו ישראל. ובאמת י"ל שע"כ קורין מטות ומסעי מחוברים לרמוז שזו היתה מנת ישראל ליקח את מטותיהם בידיהם ולנסוע מגולה לגולה. אבל באמת מסעות הללו המה שעמדו לאבותינו להיות להם למטה ולמשען למען לא ישתקעו בהמון לאומים ועיין לעיל פ' ויצא בביאור הפסוק והי' זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ונברכו בך כל משפחות האדמה. כי זאת תעודת ישראל עלי ארץ להפיץ מעינות חכמה ודעת אלקים בארץ ע"ד מאז"ל לא גלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים. ע"כ הם הולכים מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר למען כל העמים אשר מקצה הארץ ועד קצהו יכירו וידעו את ה'. עיי"ש באריכות. וז"ש ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' שעיקר מטרת יציאתם ומסעיהם בגולה הוא למען ה' לפרסם אמונת אלקי עולם ע"כ ואלה מסעיהם למוצאיהם הם מוכרחים להרבות נסיעות כל כך כאמור

אלה מסעי בנ"י וגו'. הנה בפרשתנו נאמרו כל המסעות שנסעו אבותינו במדבר ולא דבר ריק הוא כ"א ללמוד ממנו כמ"ש על פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו כי אף שהבטלה מביאה לידי שיעמום וזימה ונאמר יברכך ה' בכל אשר תעשה בכ"ז לא יסע האדם כחפצו ורצונו בכל עת שירצה כ"א רק עפ"י ה' יחנה וע"פ ה' יסע. וע"כ אירעו לאבותינו כל אלו הנסים במסעם על שנסעו עפ"י ה' וסמכו עליו ית' בבטחונם