לוח ארז חלק ב שפח

עשו שנאמר בו ויצא עשו השדה לצוד ציד. הכוונה כנ"ל כי להיותנו כולנו זכאים אי אפשר ואאע"ה אמר בהר ה' יראה כלומר רק אם מגביהים ישראל את עצמם ברום המעלות להגביה עוף בהר ה' רק אז יראה להם ע"כ לא קיבלה כנ"י ממנו תנחומין בידעה שלא עלתה עוד לרום השלימות והמעלות שתהי' כולה זכאי וא"א לה לקוות הגאולה עדיין. אבל באמת להיפך כולו חייב ג"כ מקרב הגאולה. והנה כ"ז שעוד יבושו החוטאים לחטוא בפרהסיא והי' רק במחשך מעשיהם זה לא מיקרי עדיין כולו חייב כאז"ל כל מי שיש לו בשת פנים לא במהרה הוא חוטא. אבל אם יעיזו פניהם ככלב כבזמן ההוה בעוה"ר על גפי מרומי קרת לאכול טריפות ולחלל שבת קודש ולעשות כל תועבות ה' זה יוכל להקרא כולו חייב ח"ו. ויש לחכות לקץ הימין. ואחרי שאמרה כנ"י שלא תוכל לקבל תנחומין מאברהם מפני שאיננה עוד כולו זכאי. אמר הקב"ה שתלך ליצחק שיצא ממנו עשו הרשע והוא יאמר בכולו חייב תחכי. וע"ז השיבה עשו יצא השדה לחטוא ולא העיז לחטוא בפני אביו בפרהסיא וז"כ המדרש נחמו נחמו עמי נחמו עליוני' נחמו תחתוני' הכוונה נחמו נחמו שתי נחמות יש לנו או בכולו זכאי או בכולו חייב ומבאר המדרש נחמו עליונים כלומר כשנהי' במדרגה העליונה אבל גם נחמו תחתונים גם כשנהי' ח"ו במדרגה תחתונה יש לנו לצפות לרחמי שמים. וע"ז אנו מתפללים מ"ש דהע"ה (תהלים פו) עשה עמי אות לטובה שהקב"ה יעשה עמנו נס שניטיב את דרכנו כי באמת הוא נס להפכנו מרעה לטובה. ויראו שונאי ויבושו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני ר"ל שהנחמה לא תהי' ע"י כולו חייב שאז תקרא הגאולה בשם תשועה כנ"ל. כ"א הנחמה תהי' באופן כולו זכאי ואז תקרא עזר כנ"ל וזהו כי אתה ה' עזרתני ונחמתני. ופירשתי עד"ז מה שאומרים בתפלת מוסף דר"ח נוסח ספרד ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו להבין הכפל סוף וקץ. כי גאולתנו תוכל להיות בב' אופנים או בעתה בכלות ותשלום זמן השעבוד הנגזר עלינו וזהו נקרא סוף שהגיע סוף הזמן הנועד אבל יש עוד אופן ב' והוא אחישנה שידלג את הקץ ויאמר לצרותינו די וזהו נקרא קץ מלשון וקצץ פתילים לשון פסיקה וחתיכה שחותך ופוסק באמצע הדבר. וזה שאנו מבקשים שיהי החודש הזה סוף אם הוא כבר בעתה ואם לאו יהי' קץ לכל צרותינו באמצע הזמן שיהי' אחישנה בב"א

ואם לא תעשון כן הנה חטאתם לה' ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם. כי לכאורה אין כאן חטא גדול כ"כ אם לא יקיימו מוצא שפתיהם אחרי שאינו אלא תנאי שבממון ואם לא יקיימו התנאי יבטל המעשה כמ"ש ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם. אלא שהטעם הוא שעבירה גוררת עבירה שאם הורגל האדם לחלל את מוצא שפתיו סוף שיבוא עוד לחמור מזה כדאיתא במדרש ריש פרשתנו שאם אתה מועל בנדרים סופך למעול בשבועת ולכפור בי. והנה החטא מבקש תמיד את האדם להשיגו כמ"ש צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו חיי נפשו. אלא שטוב לפני האלקים ימלט ממנו שלא ימצא אותו היצה"ר. אבל לפתח חטאת רובץ אם כבר פתח לחטא חודה של מחט אז כבר בנקל יהי' לכל חטאת האדם למצוא אותו לעת מצוא למשול עליו. וז"ש ואם לא תעשון כן לא תאמרו שחטאתם רק בדבר הנוגע בין אדם לחבירו כ"א הנה חטאתם לה'. ומה הוא חטאתכם אשר יאמר עליו כי הוא זה. ודעו שזאת הוא חטאתכם שעד עתה שהייתם נקיים לא הי' החטא ביכלתו למצוא אתכם כי נקיות שלכם הי' מסך מבדיל בינו לביניכם ולא ראה בכם ערות דבר ע"כ שב מאחריך. אבל עתה אחרי שהחלותם לנפול ואף אם קטן בעינכם מ"מ כבר תמצא אתכם חטאתכם בעת אשר תבקש אתכם כי פרצה קוראה לגנב. ואפשר שיש להעמיס זה במד' פליאה הובא בדמש"א פרשתנו וכ"ה בשינוי לשון קצת בתוספת' ספ"ק דחגיגה היתר