לוח ארז חלק ב שפז

ואנחנו נחלץ חושים. במסרה הביאה בעל הטורים. תרין הכא ואידך ובני דן חושים. כי בני גד הבטיחו שהם יהיו בעוזרי ישראל לכבוש את הארץ בכל מאמצי כחם. אבל בשביל שהאדם לא יראה אלא לעינים ואינו דן אלא לפי מה שהוא רואה בחושיו הגשמיים. ע"כ למען הראותם את אשר עם לבבם כי באמנה הם רוצים לקיים את אשר גזרו אומר וכדי להראות את זריזותם בדבר הזה הוצרכו למהר חיש להכין זיין וכל המצטרך למלחמת מצוה הזו למען לא יסתפקו ישראל ברצונם הטוב. אבל אם הי' האדם יכול לראות ללב והיו ישראל יודעים שבלב ב"ג לקיים הבטחתם לא היו צריכים למהר בהזדיינותם. וז"ש ע"כ נחלץ חושים וצריכים אנו להראות אות ומופת שאנו רוצים לקיים את אשר אמרנו. בשביל שאתם א"י לדון אותנו לפי מחשבת הלב רק ובני דן ילידי שכלכם השופט ודן על כל דבר רק אלה תולדות החושים מה שרואים בעיני בשר ע"כ נחלץ חושים למען תהיו מובטחים בדיבורנו

ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו והייתם נקיים מה' ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה'. נראה לרמז על מה שאר"ל אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. ובודאי יהי' הפרש ביניהם שאם נהי' כולנו זכאים אז תפול הארץ לנו לנחלה מבלי צורך למלחמת תנופה לכבוש את ארץ נחלתנו. אבל אם ח"ו כולנו חייבים אז יהיו חבלי משיח ונצטרך למלחמה ביד חזקה ובזרוע נטוי' למען נגיע למחוז חפצנו. וזהו שמרמז ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו. כלומר אם לא תשובו בתשובה שלימה אל אביכם שבשמים רק תהיו ח"ו כולו חייב אז יצטרך כיבוש ביד חזקה ורק אח"כ תשובו אל ה'. אבל והייתם נקיים מה' ומישראל אם תהיו כולכם נקיים וטהורים אין בכם נפתל ועקש אז לא תצטרכו לכבוש כ"א והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה כמו נחלה שאין אדם טורח להשיגה כ"א ירושה דממילא קאתיא. ובדרוש לשבת נחמו אמרתי דטעם שבא אם כולו חייב נראה ע"ד בדיחותא כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא. ומה למטה אין הבו"ד יכול לחייב בלי העדאת עדים כמו כן למעלה א"א לחייב בלי עדים וכיון דרשע פסלי לעדות נמצא בדור שכולו חייב ואין א' בנמצא שיהי' כשר להעיד א"א לחייב. אבל באמת עיקר הטעם הוא כי כמו שאין מעמד בטבע כ"כ תמיד הוא מהלכת ותסוב בלכתה כמו כן האומה אם כבר הלכה אחורנית מטה מטה בהכרח יבא שתתחיל שוב לעלות מעלה מעלה. ואחרי שהקב"ה נשבע שלא ימיר אותנו באומה אחרת כמ"ש חי ה' אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם בע"כ אם נהי' בשפל המדרגה עתה אקום יאמר ה' להרימנו ולהגביהנו למען נהי' לו לעם כמקדם. וע"ז נאמר והי' במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי אם נהי' במקום ובמדרגה פחותה כזו עד שיאמר עלינו ח"ו לא עמי אז הש"י יערה לנו רוח טהרה שנשוב להיות בניוית'. וזה כוונת המדרש הובא באפוקי יהודא מצינו תשועה מציון שנאמר מי יתן מציון ישועת ישראל עזרה מציון שנאמר ישלח עזרך מקודש ומציון יסעדך. כי ידוע החילוק בין עזרה לתשועה שעזר הוא אם הנעזר ג"כ מסייע לדבר מה לעזרתו ותשועה הוא שהנושע איננו עושה מאומה והמושיע מושיע בלעדו. ואחרי שבן דוד בא או בדור שכולו זכאי ואז גם אנו עושים מעט לקרב הגאולה ואז נקראת הגאולה בשם עזר. אבל בדור שכולו חייב ואין אנו עושים מאומה לקרב הגאולה אז תקרא בשם תשועה. ע"כ אמר המדרש מצינו עזר מציון ותשועה מציון והכוונה כאמור. וזהו ג"כ מ"ש בילקוט בפיסקא דנחמו אמר הקב"ה לאברהם לך ונחם את כנסת ישראל אמרה איך אקבל ממנו תנחומין שעשאני כהר שנאמר בהר ה' יראה אמר ליצחק לך ונחם אותה אמר האיך אתנחם ממנו שיצא ממנו