לוח ארז חלק ב שפד

לך לך וירא ה' אל אברם וגו' ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל וגו' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה וכ' הרמב"ן ז"ל שחטא בזה שעזב את אה"ק בעבור הרעב ע"כ נגזר על בניו שירדו למצרים עיי"ש. והנה מי שהולך ע"פ שכלו ובינתו השכל גוזר שבאם רעב בארץ וביש לי' בהאי מתא ליזל למתא אחריתא. ע"כ אאע"ה אחרי שמתחלה לא נראה אליו ה' רק עפ"י חקירת שכלו השיג עיי' אוה"ח ר"פ וירא. ע"כ ע"פ שכלו טוב עשה שעזב את הארץ עבור הרעב. אבל אם הי' נגלה אליו ה' ע"פ קבלה אז הי' יודע שאם ה' גזר עליו שיחי' בארץ זלעפות רעב לא יגורש מהסתפח בנחלת ה' כ"א הי' לו לבטוח בה' ולהשען באלקיו. אבל אחרי שלא נראה עליו ה' עדיין בקביעות עד לאחר שנימול. ומ"ש עד כאן וירא אליו ה' הוא רק דרך מקרה וארעי ורק ע"פ שכלו ותבונתו עשה מה שעשה ע"כ עזב הארץ כי כן מחייב שכל האדם. וכ"כ מאז"ל אברהם קראו הר רומז על החקירה שצריך לעלות על מרומי' ביגיעה ורב כח. וז"ש הן אמת וירא ה' אל אברם במחזה שדי אבל לא הי' זה רק בארעי. אבל ויעתק משם ההרה ממראה זו העתיק א"ע ועלה הר מרום שמי החקירה מקדם לבית אל בטרם שהי' לו עוד בית אשר בו ישכון כבוד האל ית' בקביעות כ"א רק ויט אהלו בית אל שרק אהל ארעי שלא בקביעות הי' לו בית אל. כ"א ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה ות"א לדרומא כאז"ל הרוצה להחכים ידרים. ע"כ רומז הכתוב שלע"ע הלך בדרכי ה' רק ע"פ החקירה והחכמה ולא הי' לו עדיין האמונה בשלימות ע"כ נסתעף מזה אחרי שהלך רק על דרכי חכמתו ע"כ ויהי' רעב בארץ וירד מצרימה כי כן חייבה החקירה האנושית. וז"ש ולא יקרא עוד שמך אברם והי' שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך כמ"ש תכין בטובתך לעני אלקים שעפ"י דרך החקירה לא רבים יחכמו כי איש הבער ועני בדעת אשר לבו בל עמו להבין ולהשכיל לא יובל להשיג את האושר האמיתי. אבל ע"י הקבלה והאמונה תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כקטן כגדול כולם יוכלו להגיע למטרת חפצם כמ"ש ועמך כולם צדיקים. וז"ש דהע"ה ה' יתן אומר המבשרות צבא רב תכין בטובתך לעני אלקים הכוונה כנ"ל שהתוה"ק והקבלה הנאמנה היא תצליח ותשכיל צבא רב כל העם מקצהו ועד קצהו וגם לעני בדעת העומד בשפל מדרגת החכמה לו נעשה טובה גדולה ע"י נתינת התורה כי לו אין לב להשכיל ולהבין בשביל החקירה. והנה שם אברם מורה שהוא אב בחכמה אבל רם הוא שעלה להר מרום החקירה מה שלא יוכל כל אדם להגיע עדיו. ע"כ אמר לו הש"י לא יקרא עוד שמך אברם דמשמע שרק הרם והנשא כמוך יוכל לעלות למעלה כמוך. כ"א אברהם יהי' שמך. והטעם כי אב המון גוים נתתיך שרבים יצאו מחלציך וגם הם יאושר חלקם וזה אי אפשר ע"י חקירה לבד כ"א צריך לקבלת תוה"ק. ולפ"ז נאמר שבכאן הי' הדבר להיפך. כי בספרי הובא ברמב"ן איתא אמר פנחס למשה רבינו כשם שפקדתנו כן עשינו. כי ע"פ פקודת מרע"ה שלא אמר לא תחי' כל נשמה רק בז' עממין לא חטאו שרי הצבא בזה שהחיו הנשים. עיי' פי' התורה והמצוה. רק שמרע"ה קצף עליהם שהי' להם לדון כאן מכח שכלם לבלתי החיות את הנשים שהלא הן היו הגורמות לכל רעה הבאה על ישראל. אבל הם טענו להתנצלותם שלא הלכו אחר עצת שכלם ומחשבתם כ"א רק פקודת מרע"ה ממנה לא הפילו דבר ארצה ולא רצו להוסיף או לגרוע עלי'. וז"ש במליצתם אחר שהתפלין של ראש הם במקום השכל והמחשבה ותפלין של יד מורים על כלי המעשה. ע"כ בזה עלו מן הרחצה לרחוץ את עצמם מכל חטא ואשם באמרם שלא הי' ברצונם לזוז אף זיז כ"ש מפקודת מ"ר. וזהו לא הקדימו לתת יתר שאת ויתר עז לתפלין של ראש והוא לחשוב מחשבו'