לוח ארז חלק ב שפא

לא יחל דברו לא נחלל את דברו אשר מסר לנו בתוה"ק ואז מובטחים אנחנו שגם הוא ית' ככל היוצא מפיו שהבטיחנו על גאולה שלימה גם הוא יעשה עמנו אות לטובה. והוספתי לפרש כי פתאום יבא השודד כי באמת מה שנחרבה ירושלים זהו הי' אפשר מדרך הטבע ואדרבה כל קיום א"י הי' מדרך נסיי כי אנחנו המעט מכל העמים ורק ע"י השגחה פרטיית היינו יכולים להתקיים. ואנו מתאבלים אחרי שע"פ דרך הטבע לא הי' יכולת לעמוד האומה הישראלית רק על אשר עיני ה' אלקיך דורש אותה הי' כל קיומה ע"ד נסיי אבל לאשר חטאנו והקב"ה הסיר מאתנו אהבתו ח"ו ממילא נפלו בידי הטבע וע"ד הטבע לא היו יכולים להתקיים. והמופת ע"ז כי אומה אשר תמחה מארץ החיים ע"ד הטבע לא נעשה כן בפעם אחת כ"א כמו שאנו רואים בעינינו לע"ע במלכות תוגרמה כי כמה מאות שנים פעם אחר פעם תאבד מגובה מעלתה שהי' לה מימי קדם. אבל אם ראינו אומה אחת פתאום בפעם אחת תאבד כל מחמדי' זהו לאות שרק נסים העמידוה ואחרי שסר צל השגחת ה' מעליהם באין עוזר בפעם אחת נפל עזור. וע"כ שאר האומות שאבד זכרם לא יתאוננו על העבר אחרי ידעם שעל דרך טבעי נאבדו כי ראו בעיניהם שאבדו לאט לאט יום אחר יום וכמו שהאדם היחידי כלה כחו ובלה בשרו ע"ד הטבע אין להתאונן עליו כי זה כל האדם וחלק כל האומות. משא"כ בת עמי ע"כ אבל יחיד עשי לך כנ"ל שמתאבל אתה וצועק על העבר מה שאין זה דרך שאר לאומים. כי ידעת כי מיד ה' היתה מכתך. והמופת לזה כי פתאום יבא השודד לא לאט הלכת אחורנית כ"א בפעם אחת ומוכח כי יד ה' עשתה זאת ע"כ צריך אתה להתאבל ולחזור בתשובה ושב ורפא לך

ואשה כי תדור נדר לה' ואסרה איסר בבית אבי' בנעורי' ושמע אבי' וגו' והחריש לה וקמו כל נדרי' וכל איסר אשר אסרה על נפשה יקום. ויל"ד דפתח בלשון עבר וקמו כל נדרי' וסיים בלשון עתיד יקום. ונ"ל לרמז בזה על מה שרבים מהפוקרים טוענים לפרוק עול תורה מעל צוארם באמרם אלקי הארץ ה' ורק כ"ז שהיינו יושבים שקטים ושלוים על אדמתנו ונחלתנו שפרה לנו אז היינו מחוייבים במצות אבל אחרי שגלינו ונפזרנו בין הגוים ואין לנולא כהן ולא מקדש גם התורה ומצותי' אבדו כחן ח"ו. ופי' בזה מאז"ל מפני מה מת משה בחוצה לארץ כדי שיחי' מתי חוץ לארץ בזכותו כי המופת לזה שאף בחו"ל מחוייבים אנו בכל חובות הגוף הוא שמשה רבינו אף הוא לא זכה ליכנס לארץ ובכ"ז הוא הוא הגדול ליהודים בכל דור ודור ע"י קיומו את כל התורה ביתר שאת. ועי"כ אותן שלולי זאת הי' מתים ונובלים מעץ החיים הוא תוה"ק והן הן המתים שבחו"ל. המה יחי' ויקומו על רגלם לקיים את פקודי תוה"ק ע"י שרואים שגם מרע"ה נקבר בחוץ לארץ אלמא שאין התורה תלוי' בארץ דוקא. והנה הטוענים כן אומרים אף שנשבענו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע וכל ישראל מושבעים ועומדים מהר סיני שלא לסור עד עולם מכל דברי התורה היינו דוקא בשביל שאבותינו רק עיני בשר להם ולא ראו את העתיד לבוא על בניהם לגלות מעל שלחן אבינו שבשמים ולא נדרו לה רק כ"ז שיהיו בבית אביהם מאוכלי שלחנו אבל לאחר שגלו אין כאן לא נדר ולא שבועה. אבל טענה זו כוזבת משני צדדים הא' אף שישראל לא ידע ועם לא התבונן מה יולד יום שיגלו לעתיד הקב"ה שחש עתידות למו וידע מה יהי' באחרית הימים ובכ"ז החריש לשבועתם וקיבל אותה כי נשבעו ע"ד המקום כדאיתא במס' שבועות. א"כ השבועה קיימת לדורי דורות לא תופר לנצח. ועוד טעם אחר שמחוייבים אנו לקיים המצות בכל תוקף ועוז אף בחו"ל עפמ"ש בספרי הובא ברש"י פ' עקב. אמר הקב"ה אע"פ שאני מגלה אתכם הוו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהיו עליכם חדשים וכן אמר ירמי' הציבי לך ציונים