לוח ארז חלק ב שפ

ונתייקר מאת ה' לא ילין כ"א יוציא יקר לזוללו אז נמשל כבהמה. ויש להוסיף עפמ"ש בע"ק ז"ל בפרשת פרה שכל דבר שהוא נכבד יותר אם יופחת יהי' פחות הערך יותר מדבר בלתי חשוב כ"כ בשלימותו וע"כ עצמות חמור טהורים ועצמות כ"ג טמאים עיי"ש. ופירשתי במק"א מדרש פליאה ובת איש כהן כי תחל לזנות הה"ד זכור את יום השבת לקדשו ואכמ"ל. ע"כ אמר כאן שנמשל כבהמה אם מחלל יקרת ערך הדיבור אשר במה נחשב הוא אם לא יחללנו

איש כי ידור נדר לה' וגו' לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה (דרוש לשבת מו"מ שמברכין בו חודש מנחם אב תרל"ח) הבאתי עפ"י המשל שמביא באהל יעקב פ' פנחס מהגנב אחרי שפותח מסגרים של אחרים כ"ש שיפתח את שלו עיי"ש וז"כ הכ' לא יחל דברו כלומר דבר ה' שנזכר למעלה ואח"כ ככל היוצא מפיו של עצמו יעשה אבל מתחלה צריך לקיים דבר ה'. וע"כ אנו נוהגים לנדור נדרים ונדבות אחרי עלותנו לתוה"ק לומר אחר שקיימנו וקבלנו כדת את דברי תורת ה' אח"כ נוכל לנדור. אבל באמת י"ל שהכתוב מרמז על כלל ישראל כי הנביא ירמי' אמר בת עמי חגרי שק אבל יחיד עשי לך כי פתאום יבא השודד עלינו ופרש"י וכ"ה בילקוט שם עלי ועליך הכוונה לתרץ מה שמקשים לנו הלא ראינו עמים רבים שאבדה עירם ושמם משכנם ואינם מתאבלים עוד על מה שעבר וכלה ורק אנחנו עם בנ"י אנו מתאבלים זה כמה על חורבן מקדשנו. אכן טעם הדבר עפמ"ש בספר המדות להמגיד מדובנא בשיורי המדות שער הבטחון אות ב' לבאר מ"ש אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כ"א בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותו. כי אין אנו שמחים בהצלחת עוה"ז בעצמו כ"א דק זהו עיקר שמחתנו שע"י שמשפיע לנו כל טוב יודעים אנו שהקב"ה אוהב אותנו עיי"ש דבריו כי נעמו ולזה אף אני אומר להיפך אם הקב"ה מסיר ח"ו השגחתו מעלינו אין אנו כואבים טל הרעה אשר באתנו כ"א רק זה עיקר צערנו שהקב"ה אינו אוהב אותנו זה מכאוב לנו. וזהו ג"כ כי לקחה מיר ה' כפלים בכל חטאתי' כלומר כפלים להתיש כחנו הוא גלותנו. הא' הגלות בעצמו והב' שהיא אות שח"ו אין הקב"ה חפץ בנו. ובאמת הקב"ה מצטער כביכול ע"ז שלא יוכל להיטיב לנו וזהו באמת גלות השכינה. ע"כ שאר אומות אינם מצטערים רק על הרעה אשר מצאתם ע"כ ברוב הימים הכל נשרח. משא"כ אומתנו הוא מצטערת על מיעוט אהבת הש"י אלינו וזהו אנו מרגישים עדיין גם היום. עוד שאנו מצטערים על שגלה כבוד התורה ועל גלות השכינה. ע"כ אם גם אומות אחרות לא ישמרו אבלותם לנצח לנו יאות למבכי על רזא דנא. ומ"ש בת עמי אבל יחיד עשי לך כלומר רק אתה לבדך ולא שאר האומות תתאבל על העבר על כל מחמדיך שהיו לך בימי קדם. ואמר הטעם כי פתאום יבא השודד עלינו עלי ועליך כביכול כלומר גם השכינה והתורה אבדנו ח"ו בגלות וע"ז אין לנו נחמה עדיין ובאמת מי שאינו מתאבל עוד על החורבן זהו מורה שאינו מאמין עוד בכל אלה ואומר העבר עבר. וי"ל מאמרם ז"ל כל האוכל ושותה בט' באב עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם כי אמרו רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים ושס"ה ל"ת כנגד שס"ה גידים ועצמות. ובאמת מי שאינו מתאבל על חורבן ומורה שאינו מאמין שבחטאינו גלינו מארצנו זהו חטא ומכה אשר לא כתובה בתורה כי לא נאמר זה בכל שס"ה ל"ת ע"כ יש לו עון יותר מכפי מה שיש לו גידין ועצמות. וזה ותהי עונתם על עצמתם כלומר יותר מעצמותם. ואחרי יד ענו סיבת הגלות עלינו לתקן את אשר שחתנו ולקיים מאמרו של הקב"ה לשמור חוקיו ותורתיו ואז יבא גם הקב"ה למלאות את דברו הטוב אשר הבטיחנו לשלוח לנו גואל צדק ב"ב. וז"ש איש כי ידור נדר לה' הם אנשי ישראל אשר נדרו ונשבעו לה' להיות קודש ראשית תבואתו