לוח ארז חלק ב שעז

בתשובה וצדיק הוא באותה שעה ומצינו ורב יעבוד צעיר שחסר מלת את יחס הפעול כמו כן נאמר בנפול אויבך אל תשמח אולי חזר בתשובה ע"י נפילה וזהו פן יראה ה'. כלומר אחרי שברשעתו לא ראה את ה' לנגד עיניו וכל דרך איש ישר בעיניו פן יראה בעת מפלתו את ה' ונגלו עיניו ורע בעיניו כלומר בעיני עצמו הוא רע והכיר את חטאו ושב מידיעתו ועי"כ והשיב מעליו אפו כלומר הוא בעצמו כבר השיב ע"י הכרת חטאו מעל עצמו את חרון אף ה' אחר שנעשה צדיק בתשובה מיראה ע"כ למה תשמח אחר שלע"ע צדיק הוא. וכבר כתבתי מזה לעיל. וכן הוא בישראל לכאורה היו הרשעים המצירים את ישראל יכולים לפטור עצמן מן הדין אחרי שמסתמא ישראל עזבו את ה' ח"ו והי' לאכול ע"כ נקיים הם מפשע אם מצירים לנו. אבל אחרי שבלי ספק אנו חוזרים בתשובה ע"י הצרות א"כ הם ישאו את עוונם כי אינם רשאים לשמוח כנז"ל. וזהו כל אוכליו יאשמו על הרעתם לישראל ולא יוכלו לטעון כי ישראל ראויים הם לעונש ז"א כי רעה תבא אליהם נאום ה' הישראל יודעים שכל הרעה המגיע אותם הוא בשביל שדיבר ה' א"כ חוזרים בתשובה ושפיר נענשים המצירים. וזהו וידבר משה לשון קשה אל ראשי המטות המה השבט חובלים שמצירים את ישראל והטעם שנענשים בשביל לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה ה' שע"י הצרות נאמר לישראל שיקיימו את צווי ה' ויחזרו בתשובה ועי"כ המה נענשים. וע"כ הנקמה היותר טובה היא שנחזור בתשובה ועי"כ יענשו שונאנו אבל אם ח"ו לא נחזור וראויים אנו לעונש וצרות הם יצאו נקי מעונש. וי"ל בזה דברי פרשתנו וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין ופרש"י אנשים צדיקים. כי הנקמה היותר טובה שננקום מאויבינו הוא שנשתדל בכל מאמצי כחנו להיות נקיים זכים עד ששונאינו יהיו נענשים על שהצירו אותנו וכנ"ל ועוד יראו ויבושו כי אנו עומדים עליהם במעלת המוסרי ביתר שאת ויתר עוז וזהו נקמה הראוי' לנו. וזהו המליצש נקמה מעין עוה"ב. וז"ש החלצו כלומר תהיו חלוצים וזריזים במצות "מאתכם" ע"י הצוררים ששוכנים אתכם ומעיקים לכם עי"ז תשתדלו ביתר שאת להיות אנשים צדיקים זכים וברורים וע"כ ויהיו "על מדין" מעלתכם גדולה יותר מהם ועי"כ שאתם תזכו ולא תהיו ראוים לעונש יענשו הם כנ"ל. וע"כ לתת נקמת ה' במדין כאמור. ונקיים המקרא והייתם נקיים מה' ומישראל, והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה' כי נאמר שאלו שלום ירושלים אם אתם מבקשים שתשוב ירושלים לאיתן שלומה אז מתחלה ישליו אוהביך אם יהי' שלום בינינו אז נזכה לעלות לציון ברנה. ואמרו במדרש איכה חד מאתינס אייתי מדוכה תבירא אל החייט וא"ל שיתפרנו ואייתי חלא וא"ל שזור חיטי מן החול ואתפור. כפי' המפרשים שהעכו"ם סובר שישראל נמשלו כבר לחרס הנשבר שח"ו אין לו עוד תקנה אחרי שסבבונו צרות רבות כל היום אין עוד תקומה ח"ו. אבל זה אינו כי אם יהי' שלום ואחדות בינינו ונהי' כחול שמאוחדים כל חלקיו אז יש לנו פתח תקוה טובה. והנה אם אנו נקיים מה' שכל מעשינו ע"פ דרכי ה' אין די בזה כי כ"ז שאין שלום בינינו גברה ידי שונאינו מנדינו. אבל והייתם נקיים מה' וגם מישראל שיהי' שלום בינינו אז והיתה הארץ הזאת לכם לאחוזה לפני ה' כמ"ש מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום אומר לציון מלך אלקיך

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר צוה ה'. וכ' רש"י ז"ל כל הנביאים נתנבאו בלשון כה ומשה נתנבא בלשון זה הדבר. הכוונה כי כל האמונות שהיו לעולמים אין להם קיום נצחי כי נביאיהם לא ירעו ברור מה ידבר ה' ואם לפעמים נמצא בדתי עם ועם יש דבר מה אמת וישר בכ"ז אחרי שנביאיהם ומחוקקיהם רק מדעתם