לוח ארז חלק ב שעב

והזקנים אבל מ"ר בענוותינו הגדולה לא עשה כן כ"א מתחלה ויקח את יהושע ויעמידהו לפני אלעזר שהם ימנו אותם לתת המשרה על שכמו ורק אח"כ יסכים הוא על ידם ועי"כ ויסמוך משה את שתי ידיו עליו שלא שייר לעצמו כלום יד וכח לשלוט בעם כ"א את הכל נתן בעין יפה ליהושע וטוב עין הוא יבורך

ונתת מהודך עליו למען ישמעו כל עדת ישראל. ופרש"י מהודך ולא כל הודך. ויסמוך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר ה' ביד משה פרש"י בעין יפה שהקב"ה א"ל וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו. י"ל לפמ"ש למעלה שאם הראש ומורה לעדת ישראל הוא רם ונשא והמרחק רב בינו לבין צאן מרעיתו כרחוק שמים מעל הארץ. ר"ל שהראש ראשו מגיע השמימה והעם במדרגה תחתונה אז לא יוכל לפעול לטובתם כי העם אין מבינים ומשיגים דרכו והוא למעלה ממקום שעין שכלם שולט בו. ע"כ אמר הש"י למ"ר לא תאציל על יהושע כל הודך שא"כ לא יבינו ישראל את דבריו ולא ישמעו לקולו אחרי שיהיה בגדר מלאך והמה רק אנשים. ע"כ תתן רק מקצת מהודך עליו ולא כל הודך ונתן טעם למען ישמעו כל עדת ישראל למגדולם ועד קטנם אבל אם תתן כל הודך עליו אף שהגדולים ישמעו בקולו ויבינו אותו אבל הקטנים אזנים להם ולא ישמעו. ועוד טעם אחר שלא תאציל כל הודך כי אין כל אדם ראוי לכך להשפעה גדולה. אבל לפמ"ש במק"א ועיי' מזה לקמן פ' מסעי שאף מ"ר מצד עצמו לא היה ראוי באשר הוא אדם להשפעה גדולה כזו ורק לטובת ישראל הגביהו הש"י לגבהו מרומים למעלה ממה שבדרך הטבעי הי' ראוי לו ע"כ חשב משה שגם על יהושע יוכל להשפיע במדה גדושה ובעין יפה יותר ממה שראוי לו מצד עצמו. ע"כ סמך משה את שתי ידיו עליו כי כאשר דבר ה' ביד משה אף שאדם אינו ראוי שהקב"ה ידבר בו בכ"ז לטובת ישראל עשה כן כמו כן יהושע יוכל להסמך בשתי ידיו אף שמצד עצמו לא הי' זוכה לכך

וביום הבכורים בהקריבכם מנחה "חדשה "לה' בשבועותיכם ר"ת חלב מכאן סמך למנהג שנהגו לאכול מאכלי חלב בשבועות. כ"כ ונ"ל המפרשי' שמרמז כי נאמ' כי גער ישראל ואוהבו שאף שיש לנו לילך בכל עניינים הארציים אחרי שכלנו בכ"ז בענייני תוה"ק אמר דהע"ה בער בער אני ולא אדע בהמות הייתי עמך. כי ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני אלקים הבין דרכה והוא ידע את מקומה. וע"ז אמר דהע"ה אדם ובהמה תושיע ה' ודרז"ל אלו ב"א שערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה. וכן אמר אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמול עלי אמו. כי האדם צריך לחשוב א"ע כנער קטן בענייני התורה אשר יונק משדי אמו. ולרמז ע"ז אוכלים חלב כמו התינוק היונק משדי אמו. עוד נ"ל ע"פ הידוע כי כל הנאות שיש לאדם מן הבהמה הם אחר שחיטה שמתה הבהמה אז יוכלו לאכול וליהנות ממנה אבל החלב יכולים ליהנות אף שהבהמה חי'. כמו כן ישנם בנ"א שצריכים להמית כל החומריות אבל האדם החי על דרכי התורה א"צ להמית חומרו מכל וכל ונ"ל שמפני זה נשתבחה ארץ ישראל שהיא זבת חלב ודבש ולכאורה הכי אין מעלות יותר מחלב ודבש אלא שהדבש הוא ג"כ הנאה בעת שהדבורים עודם חיים. ע"כ אמר ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך שנוכל לאכול ולשבוע ובכ"ז נעבוד את ה'. ואז"ל לה' הארץ ומלואה קודם ברכה והארץ נתן לבני אדם לאחר ברכה. כי קודם שבירך הקב"ה אותנו בתוה"ק אז לא עבדו את ה' רק כשעסקו בעניינים שמימיים אבל כשעסקו בעניינים ארציים אז לא זכרו את ה' ורק הארץ נתן לבני אדם בה שקעו בכל המון תאוותיהם. אבל לאחר שבירך אותנו בברכת התורה אף הארץ לה' היא. והנה כל האומות לא יעבדו את אלקיהם רק לעת מצוא ביום מועד וחג אבל שיהי' כל ביתם קודש זהו א"א להם אבל כשנולד משה רבינו נתמלא כל