לוח ארז חלק ב שעא

ביניהן לבין אביהן כי הם פטורות מתלמוד תורה וממצות עשה שהזמן גרמא ואביהן חייב בכל אלו א"כ יש הפרש גדול בין אב לבתו. ובכ"ז במקום שאין בן יורשת הבת כי סוף סוף היא בשר מבשרו ועצם מעצמיו ע"כ אמר מ"ר שהגיע עת שגם בניו אף שהם רחוקים ממנו כנ"ל בכ"ז יירשו אותו. וע"ז השיב לו הש"י שאינו דומה כי הבנות מחוייבות עכ"פ במצות ל"ת ומ"ע שאין הזמן גרמא וגם יכולות ללמוד מצות שלהן וא"כ דומות קצת לאב עכ"פ. לא כן בניך אין להם דמיון כלל וכלל עמך. ובילקוט מה תאנה מתלקטת פעמים פעמים ולא בבת אחת עי"ש. וזו כוונת המליצה נוצר תאנה יאכל פרי' כי הבנות אף שאי אפשר להן ללקט כל הפירות מעץ חיי התורה בכ"ז לוקטים מעט עכ"פ כמו אנה א"כ יש להן חיבור עם אביהן לא כן בניך אין להם חיבור כלל עמך רק יהושע תלמידך הוא הדומה לך ונקרא תלמידך בנך הממלא מקומך. ובזה י"ל מאמר ילקוט ראובני הובא בדמש"א פרשתנו ר"ג שאל לריב"ח יומא חד א"ל אלי' הוה לי' ברא אם לא א"ל כתיב אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו אל תעשו עצמכם רעים לה' הקב"ה בחר בהם והבדיל מישראל לעבודתו והכניסם בהיכל מי שהוא מלאך בשמים אתה שואל עליו. ואף שדבר זה בל"ס הוא מסוד ה' ליראיו בכ"ז לפי הנ"ל נגלית גם כוונה פשוטה. אחרי שאמרנו שמי שמזכך את גופו כ"כ נתפרדה החבילה והריעות בינו ובין בניו ע"כ שפיר א"ל מי שהוא מלאך בשמים והפשיט מעליו כל ענייני גופו עד שכולו קודש לה' האיך אתה שואלני אם יש לו בנים וכמו שאי אפשר לקרוץ מחומר להיות ריע לה' כמו כן ובנביאי אל תרעו מלשון ריעות וקורבות כמ"ש על בנים אתם לה' אלקיכם כנ"ל

ויאמר ה' וגו' קח את, יהושע וגו' וסמכת את ידך עליו והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן וגו' ונתת מהודך עליו ופרש"י ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. ויעש משה כאשר צוה ה' אותו ויקח את יהושע ויעמידהו לפני אלעזר וגו' ויסמוך את ידיו עליו. ופרש"י בשתי ידיו. ויצוהו כאשר דבר ה' ביד משה. יראה כי הש"י לא רצה שמשה, רבינו כ"ז שבחיים חיותו ירד מגדולתו מכל וכל כ"א אף שמן הצורך למנות את יהושע תחתיו למען ישמעו אליו בית ישראל בראותם שהוא מוסמך מרבו בכ"ז למען לא ימירו כבודו של משה רבינו צוה ה' למען ידעו שכל התמנותו של יהושע תלוי בדעתו ורצונו של משה רבינו ע"כ אף שבודאי מההכרח שיהי' יהושע מרוצה גם לכל הקהל בכ"ז הראש והראשון הוא דעת מ"ר ואחרי שכבר הוא הסכים על התמנותו אז ינהוג מנהג דרך ארץ לשאול גם את נשיאי וזקני העדה. ועי"ז שיראו שעיקר ההתמנות הוא ע"י מ"ר זה יהי' למשה רבינו לכבוד ולתפארת שאף שאין שלטון ביום המות ושבט מושלים יניח מידו לעת מצוא בכ"ז לא ינטל ממנו כל כחו בממשלה רק המקצת ממנו שהוא הכרח לתת ליהושע למען יתחנך בעבודת הקודש על פני רבו אבל מה שאינו מוכרח לזה היותר נשאר היותר נשאר למ"ר. והנה החמה והלבנה אינם שולטים בשום פעם בזמן אחד כי א"א לב' מלכים שישתמשו בכתר א' ורק לעת צאת השמש וכבר שקעה החמה אז תבוא הלבנה לשלוט בתקפה וגבורה וכן רצה הש"י שיהי' שלטון וממשלה של יהושע בלתי שלם עד אחרי מבוא שמשו של מ"ר. ע"כ אמר ה' קח לך את יהושע לדעתך. ומתחלה וסמכת ידך עליו שאתה תסכים שהוא הי' לראש ונגיד ודק אח"כ כאשר כבר גלית דעתך אז והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן שגם הם יסכימו על ידך. ועי"כ סמכת דק את ידך האחת עליו אבל עוד נשאר לך כח ואיל בידך השנית. ועי"כ ונתת רק מקצת הודך ולא כל הודך עליו כי אתם דומים לחמה ולבנה שרק אחרי שקיעת החמה תזרח הלבנה ושאח"כ יסכימו על ידו אלעזר