לוח ארז חלק ב שע

הארץ הם ידעו ויבינו שהארץ איננה כל כ"א רק חלק. וע"י מה ידעו זה. במספר שמות אם ימנו את שמות הפקודים עכשיו ימצא שחסרו בעוונם מזה יקחו מוסר שלא להשפיל הגבוה ולהגביה את השפל

יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. כי קרח אמר כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה' שאם כל העדה מתנהגים בקדושה וטהרה אז אין צורך להם למנהל ומנהיג בדרך ילכו בו וכיון שכן אחרי שהקב"ה נתן בכל אדם בינה דעה והשכל אשר יורהו ויאמר לו לילך בדרך נכוחה קדמת אשור א"כ אין צורך לנגיד ומצוה. אבל אחרי שאנו רואים שכמה בני אדם משתמשים כל אשר ניתן להם ממרומים לא לדברים הרוחניים להנחותם הדרך ילכו בו ואת המעשה אשר יעשון למען יגיעו למחוז חפץ ולתכלית האמיתי כ"א כל רוחם וחכמתם יוציאו לדברים ארציים להמציא תחבולות ואמצעיים בהם יגיעו על נקלה לאכול מפרי הארץ ולשבוע מטובה ושחה לעפר נפשם ורוחם אשר ניתן להם משמים להאיר נתיב בו ילכו ולא יכשלו בארחות חיים בהם יזכו לחיי עוה"ב ויוציאו יקר לזולל והנכבד יורידו לנקלה. ע"כ צריכים למנהיג ומנהל אשר בתבונות כפיו ינחם וירעם בנאות דשא התורה והיראה. וז"ש ה' שאתה אלקים לאותן בנ"א אשר ישתמשו ברוחם ובינתם לא אל הדברים השמימיים כ"א לכל בשר. הרוח אשר ישיבם אל האלקים הם ישתמשו בו רק לכל בשר. ע"כ יפקוד עליהם איש אשר יקדיש עתותיו לה' ונחה עליו רוח ה' להוציאם ולהביאם

יפקוד ה' וגו'. בפירש"י כיון ששמע מ"ר שא"ל המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיעה שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי א"ל הקב"ה וכו' וזהו שאמ' שלמה נוצר תאנה יאכל פרי'. וכ"ה במדרשים והקשו המפרשים וכי לא ידע מ"ר מקדם שבן יורש נחלת אבות עד שהמתין לשמוע שהבנות יורשות במקום שאין בן הלא הבנים בניו ולא בנות עיי' כ"ס. ונראה עפמ"ש ויעל אליהו בסערה השמימה ואלישע רואה והוא מצעק אבי רכב ישראל ופרשיו ולמדו רז"ל מכאן שכל המלמד את בן חבירו תורה כאלו ילדו. כי י"ל טעם למה לא נקברו הגדולים כמו משה ואלי' רק עלו למרום, כי הטעם שאדם נקבר הוא שכל דבר חוזר למקורו הראשון ממנו חוצב כמ"ש כי עפר אתה ואל עפר תשוב ונאמר וישוב העפר אל הארץ כשהי' והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה אבל צדיקים גדולים כאלו שהקדישו את גופם כ"כ שאינו עוד גוף וחומר כ"א כולו קודש לה' ע"כ אין העפר עוד מקומו ע"כ מצינו ג"כ שמשה רבינו ואלי' בניהם אחריהם לא מלאו מקומם כי ברא כרעא דאבוה וראוי למלאות מקומו. לא כן הצדיקים האלו שהקדישו את גופם כ"כ שאין לייחס עוד בניהם אחריהם כי המה אין להם עוד דמות הגוף רק תלמידיהם אחריהם שהגביהו עוף המה נקראים בנים כמ"ש המלמד את חבירו תורה כאלו ילדו. וז"ש ויעל אלי' בסערה השמימה ואלישע רואה שלא נקבר בע"כ הטעם בשביל שגופו טהור וזך מאוד אין על עפר יסודו ע"כ גם בניו הגופניים אינם בניו באמת רק אבי אבי בשביל שלימד אותי נקרא אבי ולא לבניו הגופניים. ונאמר בפרשת ראה בנים אתם לה' אלקיכם ואמרו בילקוט מה הקב"ה כתוב בו אש אוכלה אף ישראל כל מעשיהם באש עיי"ש. כי אם אנו רוצים להקרא בנים למקום והוא ית' נעלה ונשגב בקדושה שנאמר אש אוכלה כלומר רם על כל רמים כמו שהאש בטבעו לעלות למעלה כמו כן אנו כל מעשינו צריכים שיהיו באש היינו קדושים וטהורים. ולפ"ז לא הי' מקום למ"ר לבקש שבניו יירשו גדולתו אחרי שנפסק הקשר ונתפרדה החבילה בינו ובין בניו שהמה בשר והוא שאר רוח לו לו. אבל אחרי ראותו שגם הבנות יורשות אף שגם להם אין להם החיבור חזק וקשר אמיץ