לוח ארז חלק ב שסה

גם על תורתו ע"כ נתעלם הקבר וזהו כוונת המדרש הנזכר: פינחס

מדרש פליאה (הובא בי"א ערך מדרשים שונים) חרוצה לידע שפנחס זה אליהו יראה מאלה הדברים אשר דבר משה. כי פנחס היתה כל מעלתו שהי' קנאי לשם ה' צבאות. ואליהו להיפך כמאז"ל אין אליהו בא אלא לעשות שלום. וא"כ הוא ב' הפכים שאיש קנא ונוקם יהי' מתווך השלום. אבל באמת מי שעושה עפ"י צווי ה' אין חילוק לו בין שיהי' נוקם ובעל חימה או אוהב ורודף שלום. וכמ"ש במק"א לפרש מאז"ל חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. ואיתא במדרש תנחומא ר"פ דברים שאמרו ישראל למשה רבינו אתמול אמרת לא איש דברים אנכי ועתה אלה הדברים. ראינו מזה שאף מי שהוא בטבעו בלתי בעל דברים מ"מ לכבוד ה' משנה את טבעו לבל יחריש יתאפק. וז"ש הרוצה לידע שפנחס זה אליהו אף שהם שני הפכים יראה מאלה הדברים היינו ג"כ כנ"ל ב' הפכים. ועל דרך זה פירשתי המשנה באבות הפוך בה והפוך בה דכולא בה. ע"ד שפירש הבל"ע מאמר הכתוב צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק. כי לפעמים לעשות מצוה נצטנן דמו והוא עצל ורפה ידים ולעשות עבירה ח"ו אש תוקד בקרבו למהר ולהחיש לרע. והתורה מלמדת להועיל להיות חם למצוה לעשותה בזריזות ולהיות צונן לעבירה לבלתי עשות תועבה. ולפי"ז התוה"ק תהפך טבע האדם משני צדדים אם הוא קר בטבע תחממהו למצוה ואם הוא רותח תקררהו. וז"ש הפוך בה תוכל להפוך את טבעך ע"י התורה אם אתה קר. והפוך בה תהפך אח טבעך אם אתה חם ביותר. וכי תימא האיך אפשר לתוה"ק לפעול שני הפכים. לזה אמר דכולא בה. במו השמש שמלבן את הפשתן ומשחיר את האדם והבן

עוד י"ל במדרש הנ"ל כי אם איש צדיק וישר מתקוטט עם הרוצים להרוס גדרי ויסודי הדת ועומד נגד קהל מרעים לבלע את עצתם הנבערה אשר רצונם לערות אבן פנת תוה"ק עד היסוד בה. אז המה. החוטאים יאמרו על מתנגדם זה שהוא איש ריב ובעל קטטות ושונא שלום. כאשר באזנינו אנו שומעים ורואים בימים האלה בזמן הזה. אבל באמת לא כן בדם מה שבדו להם לומר על הצדיק שהוא איש מלחמות הוא שוא ושקר כי אדרבה הוא אוהב שלום בכל נפשו ומאודו רק במקום אשר רוצים לעמוד ביד חזקה נגד בת אל חי היא תוה"ק להוריד לעפר כבודה. אז הוא מוכרח על אפו ועל חמתו להתקומם נגדם אף שהוא אוהב שלום ויודע להוקיר חין ערכו בכ"ז ירדוף את השלום אחר כי אין שלום אמר ה' לרשעים ובמתקוממיך אתקוטט. אבל באמת כל מלחמתו עיקר תכליתה הוא השלום האמיתי שלימות הנפש והמדות. לא כן הקמים על התורה אף ששלום בפיהם בכ"ז מטרת חפצם וחשקם הוא המלחמה. וז"ש דהע"ה אני שלום וכי אדבר המה למלח מה ר"ל אני אף אם אדבר קשות ואחרחר ריב ומדון מ"מ תכליתי ומחוז חפצי הוא השלום. אבל המה אויבי ה' אף שדוברים שלום בפיהם בכ"ז דרכם למלחמה. והנה הנביא ירמי' אמר בהפטרה דנא. לא ידעתי דבר כי גער אנכי כי הנערים רכי הלב מלאי רגשת אהבה וחמלה ע"כ אמר לא ידעתי דבר דברים קשים כגידין כי הוא נגד טבעי ומזגי. וא"ל הש"י אל תאמר נער אנכי כי אל כל אשר אשלחך תלך. כי לעשות רצון ה' צריך לעשות נגד מזגו הטוב. ואם העת לדבר דברים קשים צריך לדבר. וזה מנינו גבי פנחס ואליהו. אף ששניהם המה מלאני ה שלום כמ"ש בריתי היתה אתו החיים והשלום ואין אליהו בא אלא לעשות שלום בעולם בכ"ז מלאכי שלום האלה מר יבכיון אם צריכין לקנא קנאת ה' צבאות אמרו הננו לעשות נגד טבענו ומזגנו