לוח ארז חלק ב שסד

כיתד במקום נאמן עד שבכל התבל ומלואה הוא רואה נפלאות ה' אז טוב לו להוסיף שלימות ע"י החקירה אבל מי שאינו מושרש כ"כ באדמת קודש עד שבדברים הנעשים בכל יום אינו מכיר גדולת הבורא ית"ש רק אז כשמשדד הקב"ה הטבע ועושה נפלאות חדשות אשר לא ראה עוד מעולם רק אז תפקחנה עיניו מנועם זיו כבודו ית"ש לאיש כזה לא נאה החקירה כי יפול הנופל ממנו בפח הטעות והשגיאה ולא יוכל להסתפח בנחלת ה'. והנה שם שדי הוא משדד הטבע ועושה חדשות ונצורות. ע"כ אמר בודאי מי ששומע תמיד קול ה' בכח הטבע לזה טוב מאוד אם יגלה עיניו לראות באור השכל את דרכי התורה ושבילי האמונה. אבל מי שרק אז שומע אמרי אל בעת אשר מחזה שדי יחזה ורק בראותו נפלאות בשידוד הטבע רק אז ישמע קול ה' בכח אבל לא במירוץ הטבעי. לזה טוב לו לבלתי בחקור במופלא ומכוסה ממנו כי הוא נופל ממדרגתו אם יגלה עיניו לראות בהם לרעות על שדי החקירה ועד"ז י"ל מה שנאמר בסוף פרשתנו והמה בוכים פתח אהל מועד ומתרגם יב"ע ואינון בכיין וקריין שמע כי בודאי אם היו ישראל משיגים בשכלם וחקירתם כי ישרים דרכי ה' וטעמו טיב טעם התורה והיראה ונועם מצות ה' לא היו נכשלים כ"כ בעבירות ורק בשביל שנעלמה מהם ולא ידעו ואשמו. והנה מי שבא אל היכל הקודש פנימה נקרא בא אל אהל מועד. אבל מי שלא זכה כ"א לדפוק על דלתותי' ולא נגלו לו כל מצפוני' זה נקרא רק עומד על פתח אהל מועד כי השער סגור להם לא יפתח לעיני בינתם. ע"כ המה היו בוכים ואומרים שרק עי"ז נכשלו על שהם עומדים רק פתח אהל מועד ולא זכו ליכנס לפני ולפנים. ואם לא היו מצווים לחקור אחר טעמי התורה לא היו מתאונני' כ"כ ע"ז אבל אחרי שנאמר שמע ישראל וגו' ופירשו המפרשים שמע מלשון הבנה כמו לב שומע. וכיון שמצווים לחקור ובכ"ז לא נתן להם הקב"ה לב לדעת ולהבין הדברים על בוריין זהו שהוכפל צערם והזיל דמעות מעינם. וז"ש ת"י על שהיו קורין את שמע כנ"ל, ובכ"ז הם עומדים רק פתח האהל ע"ז בכו ודוו כל הדוים

אוי מי יחי' משומו אל. בפליאה הובא בדמש"א פרשתנו. הה"ד וסלחת לעוני כי רב הוא. כי על כל העבירות מהני תשובה ובע"ז נאמר קנא ונוקם. ואז"ל ביומא דף פ"ו בד' חלוקי כפרה שבג' מהם מהני תשובה אבל בחילול ה' אין כח בתשובה וביוה"כ וביסורין רק מיתה ממרקת כמ"ש אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון עי"ש. והנה העובד אלילים הוא עצמו עושה לו אלהי כסף וזהב וע"ז רמז בלעם באמרו שעל כל שאר עבירות אפשר לו לאדם שיחי' ובכ"ז יכופר עונו בתשובה ויוה"כ ויסורין אבל מי ששם ועושה בעצמו לו אל אלקיו אוי לו כי הוא חי' לא יחי' כי כ"ז שבחיים חיותו אין תרופה למכתו. ע"כ אוי מי יחי' אם הוא שם לעצמו אל אשר יבחר. וממילא מוכח דבשאר עבירות אף החמורות מהני תשובה או יסורים ויוה"כ. ע"כ אמר דהע"ה וסלחת לעוני אף אם רב וגדול הוא ופקו פלילי' בכ"ז שאין בו חילול השם יש לו סליחה אף בחיים כנ"ל

במדרש לפי שנתעלמה הלכה ממשה רבינו ולא ידע שהבועל ארמית קנאין פוגעין בו לפיכך ולא ידע איש את קבורתו. כי א' מהטעמים שנתעלה מאתנו מקום קברו הוא מפני שיהי' לפחיתות כבוד התורה אם נראה שגם הוא אשר צוה לנו מורשה קהלת יעקב הובל לקברות כאחד האדם ושב לעפר מוטל כאבן דומם ויבואו מזה להטיל מגרעת בתורתו ח"ו. ואם הי' מרע"ה שלם מכל חסרוני בנ"א לא הי' מקום לחול עליו סבך הטעות לתת דופי בתוה"ק אחרי שהי' נעלה ונשא מכל חסרונות בנ"א אבל אחרי שגם הוא טעה ונתעלמה ממנו הלכה ונראה מזה בשגם הוא בשר עלול לשגיאה ושכחה ע"כ יש מקום לחוש שאם עוד נראהו שב לעפרו אזי יהי' הגל הזה עד לרעה לחשוב מחשבות זרות