לוח ארז חלק ב שסג

נאום הגבר שתום העין נופל וגלוי עינים י"ל ע"פ המדרש (הובא בב"ל בדרוש ליום ב' דשבועות) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד ירום מאברהם ונשא ממשה וגבה ממלאכי השרת. הכונה פי האדם אשר אחרי הקבלה שקיבל מהוריו ומוריו דת אש מאורסה גם בשכלו יחקור לברר לו בראיות וחזקות את כל מה ששמעו אזניו. אז טוב ויפה לו מהאיש אשר לא יתור אחר עינו השכלי כלל להגות ולחקור מה זה ועל מה זה. וזהו מג' פנים א' כי המקבל בלי מן שכל אין לו לשאוב רק מה ששמע מאחרים זה ירווהו וישקהו אבל בו בעצמו אין לו מעין המתגבר כי טחו עיניו מראות. לא כן מי שמשכיל ג"כ הוא לא לבד שילמד מה שקבל מאחרים כ"א גם בו בקרבו בשכלו יוליד פרי צדיק נחמד להשכיל וטוב למראה. ב' כי המקבל לבד אם יבוא א' נגדו בטענות לא נכוחות לסתור קבלתו לא ידע לענות כסיל כאולתו. לא כן המשכיל הוא ילחום בשכלו בעד קבלתו נגד כל הקמים עליו וידבר את אויבים בשער. כמו שפירשתי הפסוק בתהלים מזמור א' כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה והי' כעץ שתול על פלני מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול כי צריך האדם לילך בתמימות ובחשק נמרץ בדרך ויסמוך על הקבלה המסורה בלי פקפוק אבל בכ"ז מה טוב טעמם שידע מה שישיב לאפיקורס אשר יביא באבני קלע אבני נגף לנתוץ ולהרוס את בית ה' בלי חמלה. אז גם הוא יבוא באבן גזית שכלו ויוכיחנו על פניו להראותו שכל דבריו כקש לפני אש הרה חשש וילד קש. ע"כ טוב שיחקור בתורת ה' אם גם תשוקתו בה לקיימה מבלי חקר דבר. כי החקירה הנוספת על הקבלה היא תועלת לתורה למען לא תנוד מפני רוח תועים כמו שהעלים שומרים ומגינים על הפרי לבל יפול מפני רוח כן היא החקירה בתורתנו. וז"ש כ"א בתורת ה' חפצו שחפץ ומשתוקק בה באהבה רבה על אשר היא תורת ה' ובכ"ז מצווה עליו להגות ולחקור בה יומם ולילה. והטעם לזה הי' כעץ וגו' ועלהו לא יבול כנ"ל. ב' הוא כי המקבה אינו בטוח שיהי' לעולם בתמימותו לא לכן משכיל הנאמן יש לו יתד תקוע במקום נאמן שלא ימוש מעשות פרי צדיק. וזהו מצינו במלאכי השרת שהם עומדים בהשכלתם כל ימי עמדם בהשכלה אחת כמ"ש במק"א לפרש מאמר ר"ע בכל יום מלאך א' עומד באמצע הרקיע עיי"ש. והנה אברהם הי' ראש החוקרים ששתה מים מבורו ומשה הי' ראש המקבלים ואעפ"כ השכיל ג"כ. ומלאכי השרת יש להם מעלה שעומדים תמיד במדרגה זו. וז"ש הנה אם יעשה עבדי כל המצווה עליו גם עפ"י שכל אז יש לו ג' מעלות הללו. ירום כוונתו מעצמו וזהו מצינו באברהם שהי' ראש המשכילים. ונשא מאחרים הכוונה. כי מה שלמד מאחרים גם בזה ישתנה המשכיל מאינו משכיל כי המשכיל יבין דבר לאשורו מה שלמד דבר לא כן המקבל בלי השכלה. וז"ש ונשא ממה שלמד מאחרים הוא ינשאהו וינטלהו וזה מצינו גבי משה רבע"ה שהי' מקבל בהשכלה. וגבה מאד הכוונה שעומד באותו הרמת ראש שכבר הגיע באותה מדרגה עומד לעולם וזה מצינו במלאכי השרת. והנה באוה"ע לא כן הוא שאינם רשאים לחקור אחר המצות שמצווים כי הם עלולים לטעות ולנפול ברשת התעות כ"א באמונתם יחיו וע"ז נאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום. הכוונה שהם אינם יודעים משפטים השכליים של כל דבר ודבר. וז"ש בלעם הרשע. נאום הגבר שתום העין. שנסתמו עיני שכלו מבלי לחקור המצווה עליו. והטעם כי נופל וגלוי עינים שיהי' נופל בפח הטעות אם יגלה עיניו לחקור

נאם שומע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים. כי כבר נחלקו אם טוב לאדם שלא יחקור וידרוש בשכלו בענייני האמונה ורק צדיק באמונתו יחי' או נאמר דע את אלקי אביך ע"י ידיעה וחקירה. והכריעו שאחרי שכבר נשרשה באדם האמונה הטהורה