לוח ארז חלק ב שסב

אביכם ואל שרה תחללכם הן אחד קראתיו. הוא לבדו בכל הדור ההוא הכיר את בוראו ונרדף מכל בני דורו. כמארז"ל שנקרא אברהם העברי שכל העולם כולו מצד אחד והוא מצר אחר כמו כי אנחנו כשושנה בין החוחים אנו יחידים נפרדים בין הגוים. וזהו טעם על שאנו צריכים תמיד להתאזר נגד הקמים עלינו. והוא עצמו הסיבה שאנו חוטאים כאז"ל רצוננו לעשות רצונך אלא ששעבוד מלכיות מעכב. וז"כ המסורה נחנו בני איש אחד זהו אברהם שהי' אחד יחיד ומיוחד ומעשה אבות ירשו בנים. וע"כ נחנו נעבור חלוצים ומה"ט ג"כ נחנו פשענו ומרינו. וז"ש בלעם כי מראש צורים אראנו כפירש"י על אבות. הן עם לבדד וגו'. כי מראש צור חוצבנו הוא אברהם העברי אבינו מעולם כבר נודע שגם בניו אחריו לבדד ישכנו ומחיצה של ברזל מפסקת ביניהם לבין אוה"ע

מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל כי אין אומה ולשון שעברו עלי' כ"כ גלי הצרות ועודנה עומדת חיה וקיימה כמו ישראל כי שאר האומת לאחר ששקעה שמשם לא זרחה עוד כי בלע אותם המות לנצח. לא כן ישראל אף ששחו כבר לעפר בכ"ז בקע כשחר אורם עוד הפעם. והנה כמו שבטבע יש אביב וקיץ ובציר וחורף ארבע תקופות השנה כמו כן לכל אומה ישנם ימי עליי' וירידה אלא שבשאר אומות אין כאן אלא פעם א' ארבע התקופות אבל בישראל פעמים אין מספר כבר עליהם ארבע תקופות אלה כמה הירח שמתכסה וחוזר לזרוח. וז"ש מי מנה כמה פעמים כבר שחה יעקב לעפר ומי יספור את רובע ישראל כמה פעמים עברו כבר את הרבעים האלה כנ"ל

כעת יאמר ליעקב וגו' במדרש הובא בפרש"י עתיד הקב"ה לעשות מחיצה לישראל לפנים ממלאכי השרת ומה"ש אומרים כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. י"ל עפמ"ש במק"א שע"כ האדם השלם ברום המעלה גבוה מעל המלאכים כי המלאך נברא בצביונו וקומתו ועומד באמצע הרקיע בשחרית ביום הולדו. לא כן האדם עיר פרא יולד והוא בעצמו צריך להלך מעלה מעלה ע"י יגיעו וטרחו והקב"ה אינו פועל עבורו להשלמת נפשו רק הוא בעצמו בבחירתו עושה חיל. וז"ש שע"כ ישראל לפנים וקודמים למה"ש כי המלאכים בעצמם יאמרו ויודו שאף שבעבורנו עשה הש"י את כל שלימותינו אבל לישראל מה פעל אל הלא לא פעל עבורם רק הם בעצמם פועלים שלימותם

וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו. במדרש ראה את הדגלים התחיל אומר מי יוכל ליגע באלו שמכירין את אבותיהם ואת משפחותיהם שנאמר שוכן לשבטיו הכוונה עפמ"ד במס' אבות חביבין ישראל שנקראו בנים למקום חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. כי מי שיודע מעלת ערכו שהוא ממשפחה נכבדה ומיוחסת הוא יחי' יותר על צד היושר והצדק ויתעסק בשלימות במצות ה' כראוי לבן גדולים כמוהו. אבל מי שהוא מיוחס ואינו מבין טיב ערכו רע הוא לו עוד יותר ממי שאינו מיוחס כי לו אף עון קל לחמור יחשב. כפי' השל"ה הק' מה שנאמר בתוכחה וזכרתי את בריתי יעקב יעו"ש. וז"ש חיבה יתירה לישראל שנתן להם הקב"ה תורתו הוא רק כשנודעת להם ויודעים להעריך ולהבחין שהתורה יקרה מפז תז נתינתה להם לכבוד ולתפארת והיא חיבה להם. לא כן אם אינם יודעים להבחין מעלתה איננה חיבה אדרבה עוד ריעותא לגבייהו. ואחרי שהי' הדגלי' למען ידעו כל שבט ושבט יחוסם בבירור ויתכבדו בזה בידעם כי אבותם היו גדולים וטובים ויתקנאו שבט בקנאת סופרים ועי"כ שידעו את יחוסם יחיו חיי המוסר. וע"כ אמר בלעם כשראה אותם שוכנים לשבטיהם מי יוכל ליגע באלו אחרי שהם שוכנים דגלים דגלים למען יכירו יחוסם ומשפחתם הרמה ויחיו חיי תורה ויראת ה' ע"כ לא יוכל ליגע בהם: