לוח ארז חלק ב שנז

נפשו למות ולא פחד מפני כל. אז שלום יהי' לו בכל עת ועונה על אשר יהא יראוי ומאויים בעים רוחו לא יזיד איש לעמוד כנגדו וז"ש אחרי שקנא את קנאתי והראה עזוז גבורתו ע"כ לברכה לו אם אני נותן לו את בריתי שלום אשר לא יופר לעולם. והנה אם מואב הי' עם בזוי שפל ודל לא הי' להם יראה פן יתגרו בו ישראל מלחמה אחרי שלרוב פחותותם ושפלותם לא יוכל להתהלל החוגר מלחמה כנגדם. אבל על שהרגישו בעצמם שהם עם רב ונכבד והכבושי במלחמה ילבש גאה וגאון לכבוד ולתפארת. ע"כ ויגר מואב מפני העם כי רב הוא כלומר על שמואב הי' עם רב ונכבד ע"כ יראו לנפשם פן יעמדו ישראל עליהם למלחמה לנחול כבוד ע"י כבישת עם רב כזה. וכ"ז יראו מפני העם והוא הערב רב כפי' המפרשים אבל ויקוצו מפני בנ"י. ובמדרש שהיו כקוצים בעיניהם כלומר נגד הפנים של בני ישראל החשובים אשר צלם אלקים חופף על פניהם היו הם בעצמם כחגבים בעיניהם כקוץ נדהם

הנה עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ והוא יושב ממלי. ובלעם אמר לבסוף נאום הגבר שתום העין שומע אמרי אל יודע דעת עליון אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים. י"ל עפמ"ש הנחש ונפקחו עיניכם והייתם כאלקים יודעי טוב ורע ותפקחנה עיני שניהם כי האדם יש לו עינים גופניים ושכליים כמ"ש ולבי ראה הרבה חכמה ודעת. ועינים הגופניים המה סרסורי דעבירה ונאמר עליהם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אבל עינים הרוחניים המה משוטטות בכל דרך הישר להנחות את האדם שאורח חיים בל יפלס בהלו נר הנשמה עלי ראשו. ואדה"ר קודם החטא לא ראה רק בעיניו הרוחנים בהם השתמש לבחור בטוב המועיל ולמאוס ברע המזיק. אבל עיניו הגשמיים לנהות אחריהם היו סתומים וסגורים אצלו. ע"כ אמרה הנחש שאם תאכלו מעץ הדעת אז נפקחו עיניכם גם הגופניים והייתם כאלקים יודעי טוב ורע. שעד עתה בזמן העבר לא הייתם רק אלקיים שידעתם רק טוב ורע אבל מתוק ונחמד לא ידעתם. אבל מכאן ולהלן תדעו גם הנעים והנחמד בעיניכם הגשמיים. וכן הי' ותפקחנה עיני שניהם. שאחרי עברם על מצות ה' נפקחו שני מיני עינים. עינים הגשמיים מלבד הרוחניים. והנה כבר אמרו אין שנאה כשנאת הדת. ומואב ירא ע"כ מאד מפני בנ"י על שראו אותם ברום המעלה כולו טהור ורוחני אין בהם נפתל ועקש גופני והם בקדושתם הם ההיפך מהם. כמ"ש גם את זה לעומת זה עשה אלקים. ע"כ שנאתם נטורה בלבם וז"ש הנה עם בנ"י יצא ממצרים ואינו רואה כלל בעיניו הגשמיים רק ברוחניים. וז"ש ויכם את עין הארץ עיניו הארציים המה מכוסים לגמרי עד שרואים רק בעיניהם הרוחניים. וע"כ הוא יושב ממולי מתנגד לדעתי. ולבסוף נאמר וישא בלעם את עיניו שגם הוא ראה בעינים הרוחניים וגשמיים אבל וירא ישראל שוכן לשבטיו כפירושם ז"ל שהיו צנועים ולא הלכו אחר מראה עיניהם הגשמיים ותהי עליו רוח אלקים. שגם אותו נשא רוח אלקים וקרא את עצמו נאום הגבר שתום העין כלומר שגם אצלי רק עין אחת פתוחה ועין אחת סתומה. ר"ל שגם הוא רואה רק ראיי' אחת בעיניו הרוחניים ועוצם עיניו מראות בעיניו הגשמיים. וכי תימא האיך אפשר שהאדם יסגור עיניו הגשמיים הלא מהלכו על הארץ וצריך להיות בעינים פתוחות להכין לו טרף ומזון לגופו ואם יסגור עיני בשר מאין יבא עזרו ומשענו משען לחם לכלכל את גוייתו. ע"ז נאמר תומת ישרים תנחם ולא ירעיב ה' נפש צדיק שומר רגלי חסידיו לבל ינגפו אף אם עיני בשר להם ולא יראו בהם. וצריך לזה אמונה גדולה להאמין בכל תוקף שהש"י יודע ומשגיח על האדם הוא מנהלו ומוליכו בדרך לבל יכשל. וכעין זה פירש במד"ש פ"א דאבות אם אין אני לי מי לי כלומר אם האדם בעצמו לא