לוח ארז חלק ב שנד

שישראל מסתכלים כלפי מעלה שלא רק על הארץ תמיד כל מבטם כ"א גם לדברים העומדים למעלה ברומו של עולם ומשעבדים את לבם הכוסף לכסף והתאב לזהב. לאביהם שבשמים הם נוצחין כנזכר

אכן עוד שלישים על כולו דרך המלך נלך ובזה יבושו ויבהלו מאד כל אויבינו והוא כי באמת יש לתמוה הפלא ופלא על שונאי ישראל אחרי ידעם מספר דברי הימים ליושבי ארץ ומלואה שכל מי שהצר לישראל נעשה רש ונתדלדל כי בור כרה ויחפרהו נפל בשחת אשר טמן לרגלנו כי האלקים יבקש את נרדף. והנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל כמ"ש הפייטן אום אני חומה שכנסת ישראל דומה לחומה נצורה אשר כל באי' לא ישובון ריקם בלי נמחץ ראשם. א"כ מאין ירהבו בנפשם עוז ללחום את ישראל בידעם שישראל נושע בה' תשועת עולמים העינים להם ולא יראו טח עיניהם מראות ולבם מהבין כי מה שהי' הוא שיהיה שלא יטוש ה' את עמו כמאז ומקדם. אבל באמת הסיבה לזה כי עינם הטעתם. עפמ"ש בפ' שופטים כי תצא למלחמה על אויביך וראית עם רב ממך לא תירא מהם והי' כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה אל ירך לבבכם וגו'. ויש לדקדק כי מתחלה אמר סתמא לא תירא מהם ואח"כ הוצרך הכהן לומר להם אל תיראו. ועוד מאי ודבר אל העם שבכ"מ דבור הוא לשון קשה והכא מאי עבידתי'. אבל הכוונה עפמ"ש חבור עצבים אפרים הנח לו שכ"ז ששלום שרוי בין ישראל אז אין אומה ולשון שולטת בהם ואין שטן ואין פגע רע ע"כ השטן מלמד זכות ביוהכ"פ על ישראל ואומר יש לך עם כמלאכי השרת מה מלאכי השרת השלום מתווך ביניהם כדאיתא במדרש. כלומר כיון שהשלום ביניהם נסתתמו טענותיו כי גדול השלום. ע"כ מן ההכרח לעשות שלום קודם יו"כ ולרצות את חבירו שעי"כ הס קטיגור. וע"ז מרמז הנה אנכי שולח לכם את אלי' הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא כי הנביא יואל אמר כי גדול יום ה' ונורא מאד ודרשו בפסיקתא הובא בעקדה פ' אמור דקאי על יום הכפורים שהוא נקרא יום גדול ונורא ואחרי שאין אלי' בא אלא לעשות שלום בעולם ע"כ מרמז הקרא אנכי שולח לכם את אלי' לעשות שלום בעולם לפני בא יום ה' הגדול והנורא כנ"ל. והנה כשיש שלום בין ישראל אז כבר גברו והצליחו ועשו חיל על שונאיהם משא"כ כשיש מחלוקת ביניהם אז הכהן צריך להוכיח ולדבר אתם קשות ולעוררם להשבית ריב ומדון וקטטה מקרבם. וז"ש כי תצא למלחמה בלשון יחיד המורה על האחדות כמ"ש על ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד בלב אחד. ועוד שבקרבך שלום רק תצא החוצה ותלחום רק נגד אויביך אז התיוה"ק מבטיחה לך שאינך צריך לירא מהם כי השלום בעוזרך. אבל והי' כקרבכם אל המלחמה בלשון רבים המורה על דעות שונות שיש ביניהם ועוד שאין אתם הולכים החוץ ללחום נגד הקמים אליכם כ"א קרוב הוא אצלכם המלחמה איש באחיו וברעהו וזהו כקרבכם אל המלחמה שאין אתם יוצאים לחוץ ללחום כ"א בקרבכם בוער אש הנצחון. אז ונגש הכהן ודבר אל העם לשון קשה ויעוררם באמרו להם שמע ישראל ופרש"י דקאי אזכות קריאת שמע. ולהנ"ל יאמר להם אחרי שה' אלקינו ה' אחד למה לא נהי' לאחדים באהבה ואחוה שלום וריעות. ע"כ יאמרו בגוים לעת כזאת אחרי שבעוה"ר השטן מרקד בינינו וישראל נעשה לארבעה מחנות. חסידים. יראים הולכי קדים. ועומדים על מעמדם. ע"כ לא יושיע עוד ה' להם. כי הן אמת שלא ינום שומר ישראל אבל זה רק כ"ז ששם ישראל נקרא עליהם להתפאר אבל בימים האלה בזמן הזה שלא ישמע עוד שם ישראל רק ארטאדאקס פארטשריטט וכו' ע"כ יאמרו בגוים לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד.