לוח ארז חלק ב שמט

אדומה ישנו ג"כ בכל התורה כולה שהיא ג"כ בכחה לטהר טמאים אבל גם לטמא טהורים אם לומד במחשבה זרה. והנה ארז"ל אל יאמר אדם אלמוד כדי שיקראוני רבי. וז"ש שהע"ה על פרה אדומה חקרתי ושאלתי ודרשתי ומצאתי בה טעם ורמז וזהו הטעם אמרתי אחכמה אם אינני לומד לש"ש כ"א כל עיקר תכליתי בלכמודי הוא שאהי' חכם ורב. וזהו אמרתי אתמה. אז והיא רחוקה ממני כי היא מטמאה טהורים ומטהרת טמאים

זאת חקת התורה. במדרש זש"ה מי יתן טהור מטמא לא אחד אברהם מתרח ישראל מאומות וכו' אם לא יחידו של עולם. הכוונה כי המינים אומרים דו רשויות הן פועל טוב ופועל רע ולפ"ז מאדם רע שהוא ברשות הפועל רע האיך יצא ממנו דבר טוב שהיא ברשות הפועל טוב בטלה דעתם הנכזבה וזהו מי יתן טהור מטמא אם לא שרק אחד ית"ש הוא המנהיג את העולם ולזה רומזת הפרה שהיא מטמאת ומטהרת ומוכח ג"כ ממנה שרק פועל א' יש בעולם כמו דמוכח כן מדיצא אברהם מתרח

בילקוט חקת והיתה לעדת ב"י למשמרת לפי שבעוה"ז ישראל מטמאין ומטהרין ע"י כהן אבל לע"ל הקב"ה מטהרן שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים. הכוונה כי הפרה אדומה מורה שהחוטא יחזור בתשובה שלימה אם רוצה שיסלח לו הש"י על עוונותיו וישבית חומרו מכל וכל ע"כ ושרף הפרה לעיניו דהיינו שישרוף חלק הבהמי לגמרי וכ"ז בעוה"ז שאין הקב"ה מטהר את ישראל אלא ע"י התעוררותם בתשובה ע"כ צריכים לפרה אדומה להורות ע"ז כי הם רק מטהרין אם יבא הכהן והנביא ויוכיחם על גודל רשעתם משא"כ לע"ל הבטיחנו הקב"ה והסירותי את לב האבן מקרבכם אף אם לא יתעורר מלמטה בכ"ז ה' ירחם עלינו כמש"פ ביערת דבש מאמר הש"י אהי' כטל לישראל כמו הטל שיורד מלמעלה מבלי עלות אדים וקיטורים מהארץ מלמטה משא"כ הגשם אינו בא כ"א אחרי אד יעלה מן הארץ וע"כ אז א"צ לפרה אדומה ושפיר מייתי ע"ז קרא וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם היינו בלי שום סיוע מצדכם אזרוק עליכם מים טהורים. עיין דבר נאה בתוי"ט סוף יומא

וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פסיל עליו טמא הוא. במסורה הביאה בעה"ט סמך לזה שרשם פתוח עלי מים. קבר פתוח גרונם. אשפתם קבר פתוח. י"ל עפמ"ש א"ד הגאון מוהר"ש סופר זצ"ל הובא בשמו בס' אהל מועד דף י"ד לפרש כל מי שאינו מגביל לעשות גדר למחשבותיו ורעיוניו ע"י הקבלה הנאמנה כ"א רעיוניו יפרוצו בלי מעצור לרוחו וזהו כלי פתוח בלי שיעשה עליו צמיד פתיל הוא הקבלה לגדר טמא הוא עיי"ש. ונ' שמזה הטעם אמרו ג"כ כסי רישך היכי דתהוי עלך אימתא דשמיא. אחרי שמקום המחשבה בראש מי שמגלה ראשו מורה בזה שאין שום גדר בעולם המעכב מחשבותיו שלא ישוטטו לכל אשר יהי' בהם הרוח ללכת ע"כ צריך לכסות ראשו ובפרט בהזכיר ש"ש דמדינא דגמרא אסור בגילוי ראש להורות שבענייני דת ואמונה אין מקום לחשוב מחשבות בעים רוחו כפי העולה על רצונו כ"א גדר גדול יש בדבר אשר אינו רשאי לעבור בשום אופן והנה עיקר הטעם שאדם תועה בדרך השכל ורוצה להשליט גם בענייני סרת שבט רוחו ושכלו ומקור משחת לזה הוא הגאוה שמתגאה קרוץ מחומר בשכלו הדל והרזה לעמוד על רזי ה' וסודי התוה"ק ולעמוד במשפט על דבריהם ע"כ העצה שלא יפול בפח מוקש לתור אחרי שכלו הוא לאחוז במדת הענוה. וכבר הורו לנו את הדרך נלך בו לקנות מדת הענוה בשנדע שבאנו מטפה סרוחה וסופנו רמה ותולעה ואיך יתגאה קרוץ מחומר ועוד יש התעוררות לענוה מ"ש ז"ל איזהו עשיר כל שיש לו בהכ"ס סמוך לשלחנו. ופי' אם האדם נותן על לבו שכל עמל האדם לפיהו וכל מעדנים אשר