לוח ארז חלק ב שמ

לטובה או להיפך. וא"כ יצמח מזה לעתיד שורש פורה ראש ולענה שאם האיש אחד המיוחד המופלא שבאנשים אשר הוקם על שאם הוא לבדו יחטא בעתיד ועל כל העדה תקצוף באשר הם רק בשר וגוף וה' אלקים מתהלך רק לרוח אתמהה. ומיושבים כל הדקדוקים. ולהלן בפרשה נאמר עוד הפעם וידבר ה' אל משה וגו' הרומו מתוך העדה הזאת ואכלה וגו' ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו' ושים קטרת והולך מהרה אל העדה ויקח אהרן וגו' וירץ אל תוך הקהל וגו' ותעצר המגפה ופרש"י רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע שהקטורת עוצר המגפה כי אז"ל בפ"ק דכריתות דף י' ע"ב כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה עם סממני הקטורת. הרי שהקטורת מרמז שיהיו כל ישראל באגודה אחת כצדיק כרשע כדדריש התם ואגודתו על ארץ יסדה. ולזה נקרא קטורת שהוא מורה לקטר ולקשר את כל ישראל באגודה אחת וזהו עוצר המגפה כי הרשעים ניצולים בזכות הצדיקים אחרי שהם חלק מהם כנ"ל. ע"כ כשעלה משה לרקיע ובקש לעמוד שם חי כל הימים כמו חנוך ואליהו ז"ל ולא לחזור לארץ הלזו כ"א על השמים כבודו. אמר לו מה"מ אם הוא יפרד מהם מי יעצור המגפה להגין בזכותו בעדם והראה לו הקטורת שהוא חיבור הצדיקים עם הרשעים ורק עי"ז תעצר המגפה אם יסך עליהם באברתו בעד עברה וחימה ע"כ לך רד צריך אתה לירד כי שחת עמך בעת אשר ישחתו ויתעבו עלילותם ע"כ כשאמר הש"י למ"ר הרומו מתוך העדה הזאת שיבדלו מהם ומהמונם ואז יהיו נידונים בפ"ע כליי'. אמר משה אל אהרן שים קטורת שהוא סימן החיבור והקישור ולא תפרד מהם כ"א והולך מהרה אל העדה שתתחבר עמם ועי"כ וכפר על העדה. וכן עשה אהרן וירץ אל תוך הקהל שחנה בקרבם ועי"כ ויכפר על העם והמגפה נעצרה

בזאת תדעון כי ה' שלחני כי לא מלבי. רצה להוכיח להם שלא מעצמו בא כי אחרי נודע היטב טוב לב מרע"ה שהוא רחמן ולא אכזרי וכמה פעמים מסר נפשו בעבור ישראל א"כ בודאי קשה הי' הדבר על לבו הטוב להעניש אותם בעונש אכזרי כזה והי' לבו בל עמו רק שלא יכול לסרב נגד רצון ה'. וז"ש בזאת תדעון כי ה' שלחני ולא מדעתי אני בא כי לא מלבי כמו שהעונש הנמרץ הזה בודאי לא בא מלבי הרך בטבעו כמו כן לעשות את כל המעשים רק ה' שלחני

ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד ה'. נראה עפמ"ש איזהו מכובד המכבד את הבריות. והנה העדה לא התלוננו רק על משה ואהרן והש"י נהג בהם כבוד וחס על כבוד עצמו עד שכשפנו ישראל בעת ההוא אל אהל מועד לראות השכינה לא יכלו לראותו כי הענן כסהו והראה להם בזה פנים זועמות ועי"ז נראה כבוד ה' כי איזהו מכובד המכבד את הבריות וז"ש ויהי בהקהל העדה רק על משה ואהרן ולא על הקב"ה ואעפ"כ ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן עי"ז שהש"י כיבדם וחס על פגיעת כבודם כמ"ש יהי' כבוד חבירך חביב עליך כשלך עי"כ וירא כבוד ה' הי' נראה כבוד ה' כי איזהו מכובד המכבד את הבריות

את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם וגו' צפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו וגו' זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר. י"ל עפמ"ש לעיל (פ' שלח) על פסוק כי דבר ה' בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה עיי"ש. ופירשתי משאחז"ל שאלו לנבואה חוטא מה יהא ענשו אמרה הנפש החוטאת היא תמות. כלומר אם אדם חוטא אף כשיש כאן נביא ומוכיח לרשע מומו ואומר לו למה תחליף עולם עומד בעולם עובר ובכ"ז לא ישוב זהו מופת שחטאו לא רק בגופו רק חוטא בנפשו ע"כ ימות. ופירשתי