לוח ארז חלק ב שלט

לאדם ניתן שתי דרכים לבחור את הטוב בעיניו ואם גם האדם הרשע עריץ כמו עמלק וכדומה לו הי' מוכרח במעשהו א"כ מה מעלתו על כל בהמה וחי' שבא עליהם כלומר למשול עליהם כמו שמושל האיש על אשתו וז"ש א"ת בדין הוא עמלק בדין בא על ישראל כי ה' בחר בו להיות שבט אפו א"כ שהאדם מוכרח במעשיו מה יתרון לו על כל היצורים ולמה בא אדה"ר על כל בהמה וחי'. אלא די"ל דלא בשביל שאדם בעל בחירה בזה הוא יתרונו על כל בהמה וחי' כ"א בשביל שהאדם נברא אחרון לכל מעשה בראשית ביום ו' אחר גמר כל הבריאה ואמרינן אחרון אחרון חביב. אבל זה אינו דהא הקב"ה צוה להביא בכורים מראשית פרי האדמה. אלמא דהאדרבה המוקדם חשיב. ובע"כ שכל עיקר מעלת אדם אינו אלא משום דהוא בעל בחירה א"כ תו יקשה כנ"ל. וז"ש וא"ת בדין הוא חביבותו לא בשביל בחירתו רק בשביל שהוא האחרון בנוצרים וברואי בראשית א"כ למה צוית להביא בכורים. כנ"ל לפי חומר הנושא

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף. מלבד מה שיל"ד מאי כרגע דקאמר עיי' אוה"ח ומה הכוונה באומרו אל אלקי הרוחות עוד דקדק שם דהול"ל האיש אחד חטא כיון דקאי אקרח שכבר עבר וחטא ומאי יחטא דקאמר. ונ"ל כי הצדיק מגין על שכניו כמ"ש טוב לשכנו וכ"ז שהוא בשכונתם לא יוכל מדה"ד לפגוע אליהם לרעה כמו דאיתא בגמרא באתרי' דרב הוי מותא ובשבבותי' דרב לא הוה מותא. ע"כ אמר הש"י למשה ואהרן הבדלו מתוך העדה הזאת ואח"כ אוכל לכלות אותם אבל לא כ"ז שאתם שרויים בקרבם וכ"כ בספורנו והטעם לזה שהש"י לא יוכל לענוש הרשעים כ"ז שהצדיקים בקרבם הוא שכ"ז שהם באגודה אחת ונחשבים הצדיקים עם הרשעים כגוף אחד ע"כ אף שהם בעצמם במה נחשבו ואין להם חשיבות בפ"ע מ"מ כיון שהם חלק מן הכלל ואם יחסר אף החלק הקטן מדבר גדול שלם כבר יורגש החסרון בכולו שעכ"פ לא נקרא עוד שלם ותמים כיון שחסר ממנו משהו. והדמיון בזה לרגע והרף עין שהוא החלק הקטן שביום תמים בכ"ז אם יחסר הרגע כמימרי' מהיום כבר לא נקרא עוד יום שלם אחרי שרגע נפקד ונחסר ממנו. כמו כן הרשע אף שאינו נחשב למאומה בכ"ז בהצטרף עם הצדיק הוא חלק ממנו ואף שהוא חלק פחות ונבזה בכ"ז יחסר מזג השלימות אם ינטל ממנו. ע"כ אמר השי"ת שמן הצורך לצדיקים להפרד מהם אם ה' רוצה לכלות אותם שהם דומים כרגע והרף עין שאינו נחשב לכלום בפ"ע מ"מ בצירוף אל הכלל גם הוא יחשב. והנה אף שזהו מעלה והרמה לצדיקים שבשבילם לא יאונה גם לרשע כל און מ"מ הוא אלי' וקוץ בה שנראה מזה שהקב"ה כל עיקר עין השגחתו לדין את בנ"א הוא רק עפ"י תהלוכות הראשים והצדיקים ואין העולם נידון רק עפ"י מעשה רב וגדול הדור ואם אמנם שהוא טובה לעולם בעת היותו ברום המעלות בצדקתו ימלט אי נקי בכ"ז הלא לפעמים יקרה להיפך שגדול ונשיא יחטא ואז יחשב לאשמת העם כמו שהציל אותם בזכותו וצדקתו כמו כן יגיע להם ברשעתו רע. והנה הגדולים והנשיאים הם הרוח ונפש העדה כי רוח החיות באופניהם המה יפיחו רוח חיים בקרב העם וכל העדה כולה היא הגוף. ואם הקב"ה מציל בזכות הראשים את כל העדה ולהיפך חובתם תכריע לחייב את כל הקהל א"כ יהא נראה שהקב"ה דן רק הרוחות והנשמות לכל בשר הם הגדולים ומנהיגים והבשר הוא הגוף לא מעלה ולא מוריד. וז"ש א"כ שרק אחרי פרידותינו מהם אז תוכל לכלות אותם שנדמים ונמשלים לרגע כנ"ל. נראה מזה שאתה האלקים ושופט אתה רק אלקי ושופט את הרוחות לכל בשר הן לחסד הן לשבט אתה רק על הרוח תשים עיניך