לוח ארז חלק ב שלז

דהא דצריך למדת הרחמים קודם שיחטא הוא לכפר על מחשבות רעות אם גם רק חשב לעבור עבירה (ועיי' מ"ש בזה בפ' שופטים) והקשה ביערת דבש כיון שהקב"ה מרחם לאחר שחטא כבר כ"ש וק"ו שמרחם קודם שיחטא וא"כ תרתי למ"ל. ונ' עפמ"ש הרהורי עבירה קשין מעבירה וידועים דברי הרמב"ם ז"ל שמאחר שחוטא במחשבה בדעת ותבונה שחנן ה' אותם. בהם גדול עוונו מנשוא מאם חוטא רק בגוף החומרי א"כ לק"מ קו' יע"ד דהו"א דוקא לאחר שיחטא במעשה לבד בלי מחשבה ע"ז מיחאל השי"ת אבל בהרהורו שהוא קשה מעבירה הו"א דלא ע"כ אמר שאף אם חטאו במחשבה והוא רחום יכפר. ובטור א"ח ה' ר"ה סי' תקפ"א מביא מדרש ולקחתם לכם ביום הראשון וכו' ראשון לחשבון עוונות משל למדינה שחייבת מס למלך ולא נתנו לו בא בחיל אצלם לגבותו וכו' מתחלה יצאו גדולי המדינה לקראתו הניח להם שליש ואח"כ הבינונים הניח להם שליש השני ואח"כ יצאו כל בני המדינה לקראתו והניח להם הכל כך הקב"ה וכו' ער"ה הגדולים מתענין ומוותר להם שליש בי' ימים בינונים מתענין מוותר להם ב' שלישים ביוה"כ הכל מתענים ומוותר להם הכל לכך קורא יום ראשון להשבון עוונות. והקשה הב"י א"כ יוכ"פ אינו חשוב יותר מער"ה ומעשי"ת שגם בו אינו מכפר אלא שליש אתמהה הלא בודאי יו"כ מכפר יותר מימים הקודמים ולהנ"ל י"ל כי הימים הקודמים מכפרים על החטאים במעשה שאינו חמור כ"כ אבל יו"כ הוא מכפר על הרהורי עבירה שקשים מעבירה וא"ש וזהו רמז הקרא כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ע"ד שדרשו בסוף מס' יומא לפני ה' עבירות שאינו יודע בהם אלא ה' והיינו עוון אשם תלוי עיי"ש וכן נאמר לדרכנו אחרי שרק ה' יודע מחשבות ובוחן כליות ולב ע"כ אמר מכל חטאתיכם לפני ה' והם הרהורי עבירה שאינו יודע מהם אלא הש"י ע"ז יו"כ מכפר. ואפשר לומר בזה מה שדקדק בדו"פ שם למנ"מ הביא המדרש והטור הך משל לפרש ביום הראשון ראשון לחשבון עוונות הלא בלא"ה מיושב אחרי שידענו שיוכ"פ מכפר וזיל קרי בי רב הוא א"כ ממילא חג הסוכות הוא ראשון לחשבון עוונות ולהנ"ל י"ל כי הקב"ה מעביר ראשון ראשון ולפ"ז אם הקב"ה מתחיל לענוש את האדם ולדקדק עמו על עוונותיו לא יחשוב לו בתחלה עון הקל כ"א רק החמור ומעביר עיניו מן הקל וכיון שהכרחנו ממה שביוכ"פ אינו מכפר אלא שליש אף שבודאי כפרת יו"כ גדולה ביתר שאת מהימים הקודמים מזה מוכח דביו"כ מכפר על הרהור עבירה ומוכח דהרהורים קשים ממעשים א"כ ביום הראשון הוא ראשון לחשבון עוונות כלומר שמתחלה הוא מעניש רק המחשבות והרהורים הקשים ע"כ שפיר הכריח המדרש והטור ממשל הנ"ל שהרהורים חמירי וממילא אינו נפרע מתחלה אלא על חשבון והרהורים. ונראה שע"כ כל מצות יו"כ אינו אלא בשוא"ת ואין בו מצות עשה כמו בר"ה פסח וסוכות לרמז שהוא מכפר על המחשבה בלי מעשה ע"כ א"צ לעשות בו שום מעשה המכפר רק לטהר רעיוניו ומחשבותיו ביום דין כמו שחטא בלי מעשה כן התיקון יהי' בלי מעשה ע"כ אחרי שאמר מכל חטאתיכם לפני ה' ע"פ הכוונה הנ"ל, על המחשבות הוסיף לאמר שבת שבתון יהי' לכם ר"ל תשבתו בו מעשות בו שום מעשה אבל בעיו"כ שהוא מכפר כנ"ל על המעשים צריך ג"כ לתקן ע"י מעשה והוא אכילה ושתיי' לש"ש כנזכר. והנה ארז"ל בתחלה עלה במחשבה לפני הקב"ה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים שתף עמו מדה"ר ופי' בשל"ה הק' פ' בראשית שמה שנברא ע"י מחשבתו של הקב"ה הוא יותר רוחניות והצדיקים נבראו ע"י מחשבה וע"כ הקב"ה מדקדק עמהם כחוט השערה וע"כ