לוח ארז חלק ב שלה

בפ"ק דסנהדרין שאין לדיין לפסוע על ראשי עם קודש וכ"ה במגלה מימי לא פסעתי על ראשי עם קודש וצל"ד מ"ש דנקט ראשי עם קודש. ונראה שהוא עפ"י אז"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שהכבוד אינו משלו. כמו כן ישראל השפיע הש"י עליהם קדושה כמ"ש ואתם תהיו לי וגו' וגוי קדוש א"כ אין החשיבות שלהם מצד עצמם רק מחמת הקדושה שהריק עליהם הש"י ע"כ אי אפשר להם למחול על כבודם. וז"ש אסור לפסוע על ראשי עם קודש דייקא. ואפשר שזהו שאמר הש"י לשמואל לא אותך מאסו כי אם אותי ממלוך עליהם כיון שכל ישראל בני מלכים מחמת קדושה שהשפיע הש"י עליהם ברחמיו ואינם יכולים להשים עליהם ראש ומלך ובע"כ שמאסו בקדושת ה' שהופיע עליהם ברצותם להשפיל כבודם ולתת ראש עליהם. וז"ש קרח הן אמת שאנו ידענו שכל ישראל מרוצים שאתם תהיו ראשי העדה אבל אחרי שכל העדה כולם קדושים כנ"ל א"א לכם להתנשא. והנה כל אדם יש לו כח למסור את קניינו לאחר לא כן האשה שהיא קנין כספו ובכ"ז אין לו רשות לתתה לאחרים וכמו כן נמשל לזה כבוד ישראל כיון שאינם רשאים למחלו וליתנו לאחרים. וזהו מליצתם שחשדוהו באשת איש שלקח לעצמו גדולה וכבוד מישראל מה שהם בעצמם אין בכחם לתת לו כמו שלא יוכל בעל האשה אף שהיא קנין כספו לתתו אותה לאיש אחר. כמו כן ישראל אי אפשר להם למחול על כבודם וליתן ראש עליהם אחרי שהם מקודשים משמים

בקר ויודע ה' את אשר לו. פרש"י יכולים אתם להפך בקר לערב כן תוכלו לבטל את זו שנאמר ויהי ערב ויהי בקר ויבדל וכו' נראה עפמ"ש בפסוק בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וגו' עד ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כי מה שבישראל היום הולך אחר הלילה ובאומות עולם להפך הלילה הולך אחר היום הוא מרמז לנו שצדיקים תחלתן יסורין וסופן שלוה כי א"א להם ליהנות מעוה"ז כאות נפשם רק הם מעונים ומסוגפים, ע"כ תחלתן לילה ולבסוף יבואו על שכרן בעוה"ב תזרח להם שמש צדקה ולכל בנ"י יהי' אור במושבותם. ובאוה"ע להיפך להם ניתנה ארץ לאכול מפרי' ולשבוע מטובה עד אשר לא תחשך שמשם אז יהי' צלמות ולא סדרים למו. וכ"ז בשביל שישראל א"א להם ליהנות מעוה"ז כפי מגמת רוחם ע"כ בעוה"ז לילה להם אבל בראשית ברא אלקים שדרשו ז"ל שעלה במחשבה לפניו לברוא העולם במדה"ד כמו כן י"ל שעלה במחשבה לפניו ית' לברוא באופן זה את העולם שיהי' את השמים ואת הארץ כלומר שניהם יחדיו מחוברים שיהנה אדם מעוה"ז כאוות נפשו ובכ"ז יזכה לשמים כמ"ש יש צדיק הזוכה לשתי שלחנות. והטעם כנ"ל כפמ"ש בשלה"ק שהצדיקים נבראו במחשבה והארכתי מזה לקמן בפרשתנו ואחרי שעלה במחשבה לברוא את העולם באופן שיהי' שמים וארץ מחוברים כנ"ל ע"כ הצדיקים שנבראו במחשבה זוכים לזה לחבר שמים וארץ יחדיו תמים. חבל אח"כ ראה הקב"ה והארץ היתה תהו ובהו וחשך ע"פ תהום שהנוטה אחר הארציות יותר מדאי חשכו עיניו ע"כ ויבדל אלקים בין האור ובין החשך שלא יוכלו להתערב יחדיו וכיון שא"א ליהנות מעוה"ז כפי רצונו ע"כ ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שמתחיל בערב שתחלתן יסורין וסיגופים ורק סופן שלוה. והנה קרח ועדתו טענו כמ"ש במדרש שישראל הם מסובלים הרבה במצות בכ"ד מתנות כהונה וכדומה עד שלא יוכלו ליהנות מן עוה"ז הנאה שלימה מבלי שיבוא עול המצות להתערב בשמחתם. אבל אחרי שאמרנו שמתחיל בערב ואח"כ בקר להורות שבישראל צריך להיות תחלתן יסורין ע"כ אין כאן תלונה אם הנאות עוה"ז לא יגיעו לישראל במושלם וז"ש כלום יכולים אתם להפך בקר לערב שהבוקר יהי' במקום הערב להתחל' היום כמו באוה"ע. וכיון שאין אתם יכולים לבטל את זה ע"כ אין לכם להתרעם ע"ז: