לוח ארז חלק ב שלד

פ' קרח

במדרש קרח שפקח הי' ומנושאי הארון הי' מה ראה לשטות כזה אלא שראה שמואל יוצא מחלציו. עיין רש"י. ודקדקו המפרשים מה זה שמנושאי הארון הי' עיין בס' ישמח משה ונ"ל עפמ"ש במק"א לפרש מאז"ל בסוטה בשביל שאמר דהע"ה זמירות היו לי חוקיך נכשל שנתן לארון עגלותו ונאמר כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו דהיינו שאמר זמירות להמשיל התורה לזמר כמו שבשיר יש נעימות רק ע"י השר בשירים אם יש לו הכנות לזה כן צריך לתורה ג"כ הכנות וחכמת הדיבור וע"ז נכשל כי רמזה התוה"ק במה שנושאי הארון לא היו צריכין לעגלות כי התודה א"צ לאמצעיים אחרים כי הפוך בה דכולה בה עיי' לעיל (פ' נשא) באריכות. והנה בימים הראשונים לא היו ממנים רב על העדה כ"א אם מלא כרסו בש"ס ופוסקים ויהי' נאה מקיים אבל על נאה דורש לא השגיחו כי עיקר עבודתם את ה' הי' בביתם כמ"ש חשבתי דרכי ואשיבה דגלי אל עדותיך ע"כ לא היו צריכין רק איש אשר ידע להבין ולהורות ל"כ עתה שבביתם בעוה"ר אין יודעין ואינם רוצים לידע מהדת רק בהתאספם בש"ק על שעה א' בבהכ"נ זה פרי כל עבודתם את ה' וכיון שכן מהדדין אחר נאה דורש ולא אחרי נאה מקיים רק שפתיו יהיו אתו להגות ולצפצף. והנה קדח הי' ג"כ מכת החדשה הזו שלא ידע מאומה מעבודת השם בבית כ"א רק היכל ה' זה הי' מקום עבודתו א"כ צריכים להדר שיהי' להם דרשן נאה ומשה הי' כבד פה ולא יאות לזה. וידוע כי בבהכ"נ ובפרט כל בי עשרה שכינה שריא ע"כ אמר כל העדה כולם קדושים כלומר דק אם כל העדה יוועדו ויתאספו יחדיו בקהל המון חוגג ובתוכם ה' שהשכינה שורה בתוכם והוא בבהכ"נ אז כולם קדושים א"כ מדוע תתנשאו על קהל ה' אחרי שמשה איננו דברן ואין מלה בלשונו. אבל באמת אחרו שמהארון הוכחנו ממה שלא היו לו עגלות שאין צריך להיות מורה התורה בעל שפתים א"כ התמי' עצומה אחרי שהוא מנושאי הארון הי' לו להוכיח שכל טענותם שקר כנ"ל. אבל באמת מצינו בשמואל (קפיטל ז') שהוא הי' בכל עת סובב מעיר לעיר. לדרוש ברבים ונאמר בו שמואל בקוראי שמו ע"כ סבר שהעיקר הוא נאה דורש עי"כ עינו הטעתו לחלוק ג"כ על משה שאיננו איש דברים

במס' נדרים. מ"ד שמש ירח עמד זבולה מלמד שעלו שמש וירח לזבול ואמרו אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא. הכוונה כי קרח אמר כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה' כי כמה אפקורסים אומרים אין חפץ לה' במעשה המצוות כ"א יעשה מה שלבו חפץ רק רחמנא לבא בעי שלבו יהי' טהור וידו נקי' מגזל ויתר מזאת לא יבקש ומה בצע לו כי נעבדנו במעשה. ועיי' מ"ש בפ' בחקותי והנה א"כ לא נצטרך לראש ומנהיג אחרי שרק כל לבבות דורש ה' והוא תוכן כליות למה לנו לרב ומורה מעשה המצות אחרי שלא לצדקה תחשב לנו מעשה המצות וז"ש קרח כי כל העדה כבד קדושים המה חם רק בתוכם בקרבם ובלבם ומחשבותם ה' אף אם חיצוניותם לא יעשה שום מעשה בעבודתו וא"כ מדוע תתנשאו א"צ לנו ונשיאותכם. אבל באמת א' מן המופתים לבטל זה הטעות הוא כי ראינו השמים וכל צבאם גם הם עובדים את ה' והם הלא עובדים את ה' רק במעשה ובתנועה נמרצה וע"כ כזה ראה וקדש היינו שרק באופן זה תוכל לקדש א"ע אם גם אתה במעשה וביגיעה תעבוד את ה'. וז"ש שעלו שמש וירח לזבול ואמרו אם קרח ינצח את משה א"כ בע"כ שא"צ למעשה גם אנו לא נעבוד עוד את עבודתנו שהיא התנועה והסיבוב להאיר

כי כל העדה כולם קדושים וגו' ומדוע תתנשאו על קהל ה' וישמע משה ויפל על פניו. ובגמ' מלמד שחשדוהו באשת איש. נ"ל הרמז בזה עפמ"ש