לוח ארז חלק ב שכט

וא"כ מהראוי לקבל שכר ומ"ט לא בעיתו שכר ועפ"י האמור רק האדם שביטל רצונו לגמרי הוא ראוי לקבלת שכר מדינא אבל מי שצריך ללחום ביגיעה רבה לעשות רצון קונו לזה לא הי' ראוי לתת שכרו משלם דהא הוא ג"כ לא ביטל רצונו כנ"ל. אלא שבכ"ז אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי' ואף שלאדם כזה אינו מגיע שכר המצוה עצמה מ"מ יבוא על שכרו על היגיעה והעמל עצמו כמ"ש לפום צערא אגרא. ואפשר להעמיס זה בכוונת מד"ר וילקוט סוף פ' חיי שרה כד דמך ר' אבוה אתחזו לי י"ג נהרי דאפרסמון אמר כל אלין דאבוהו ואני אמרתי לריק יגעתי להבל ותהו כחי כליתי אכן משפטי את ה' ופעולתי את אלקי שר' אבוה בחשבו שלא הגיע למדרגת לבו חלל וביטול רצונו לגמרי סבור בדעתו שלא יגיע לו שכר עפ"י דין כיון שהי' כמוכרח כנ"ל וביטול רצון לא הי' אצלו ע"כ אמר לריק יגעתי כיון שהוצרכתי ליגע ולעמול ולכלות את כחי בעשיית המצות ופעולתי שפעלתי צדקה ויושר היתה את אלקי שהוא ידע מקודם את אשר אני עושה ואני כמוכרח א"כ אין מקום לתבוע שכר. עד שהראו לו שבכ"ז יש שכר לפעולתו על עמלו ויגיעו דלפום צערא אגרא. ולפמ"ש דגם לענוש את הרשעים הקב"ה עושה א"ע כאלו לא ידע מקודם והארכתי מזה בהשמטה לפ' שמות הנ"ל י"ל בזה דברי מדרש רבה הובא לעיל פ' וארא כי ידבר אליכם פרעה תנו לכם מופת הה"ד מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשה אומר כל חפצי אעשה כלומר אף שהקב"ה ידע מקודם את כל אשר יעשה לעתיד בכ"ז הוא מעלים עין מסוררים שיאמרו שעושים מה שלבם חפץ ולא יהיו כמוכרחים ע"י ידיעת הש"י. ואמרתי עוד לפרש גוף הפסוק הנ"ל לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשך בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר כי השם הטוב ית' יכולת בידו לשלם לאדם כפי מעלליו אם בעוה"ז שישפיע לו מאוצרו הטוב ברכות טוב מטל השמים מעל ומשמני הארץ מתחת יזרע ויקצור ברנה מאה שערים תירושו ודגנו יפרצו לרוב ובכל משלח ידו ברכה והצלחה. ואם בשכר עוה"ב אשר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו יזכה לחזות בנועם ה' עליו יזרח כבוקר לא עבות. והנה הטוב לפני האלקים אם יותן לו לבחור בין שתי מנת כוס ישועות מתענוגים הגופניים אשר שם יתענג בדשן. ובין השכר הצפון וגנוז ליראיו בעולם התכלית. הוא ימלט מן תענוג עוה"ז אשר נחמדים למראה וטוב טעמם לחיך ויקרב אליו התענוגים הנפשיים אשר נעימות בימינם נצח לא יסולאו בפז ובכתם אופיר וכל הון עתק לא ישוו לו כאז"ל יפה שעה אחת קורת רוח בעוה"ב מכל חיי עוה"ז. והנה בכ"ז אם יראה אדם שמצליח בדרכיו בעוה"ז אל יירא פן יגרע עי"ז משכר עוה"ב ויקופח חלקו עי"ז. כי אם גם מקבל שכר בזה יהיו לו כפלים לתושי' בזה ובבא כי מה שנהנה מברכות ה' בדרך כשר וראוי בזה עושה מצות ה' כי חפץ ה' בזה הטוב ומטיב להוריק ברכתו לבריות שירוו וישבעו רק שלא יעברו חק וגבול אשר שם להם ולא ישלחו רסן תפשי לתאוותם ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו כברכת ה' עליהם. ועוד שע"י עשרם יכולת בידם לקיים כמה מצות אשר המך בערכו לא יוכל להם כגון מצות צדקה ומעשר וכדומה. נמצא שע"י שכרם שקבלו על מה שכבר עשו מן המצות עוד יוסיפו לקבל שכר בעוה"ב כאמרם שכר מצוה מצוה כוונתם שע"י הפרס שקבלו בשכרם עושים עוד מצוה. וזהו כוונת הפסוק במשלי פרי צדיק עין חיים ולוקח נפשות חכם פי' הפרי של צדיק שמקבל בעד צדקתו ותומת לבו ע"ד אדם אוכל מפירותיהן בעוה"ז ממנו יטע עץ חיים עושה פרי לנוטעהו עוד יגדל ויפרה בעתו כעץ שתול על פלגי מים ועלהו לא יבול. והטעם לזה כי לוקח נפשות חכם שע"י עשרו הוא לוקח נפשות להדריכם בדרך