לוח ארז חלק ב שכז

השי"ת עושה דין ומשפט ברוגז לבלי יזכור רחום אז הוא בבחינת איש וגבר תקיף בלי חמלה וחנינה אבל כשהוא מרחם וחומל אז יש לו כביכול בחינת וטבע אשה אשר לבה הומה עלי' מהר ולפ"ז יש בהש"י כביכול ב' כחות מתנגדות כח הדין והוא איש וכח הרחמים בבחינת נקבה ע"כ אמר מרע"ה אם כצאן לטבח יובל כל העדה אז יאמרו בגוים מבלתי יכולת ה' היא מדת הרחמים אין לו יכולת להגביר על הדין. והמליצו ע"ז שיאמדו שתש ונחלש "כחו כנקבה" אותו הכח שיש לו ית"ש כנקבה והוא הרחמנות הוא נחלש אצלו. והנה ארז"ל איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור כי לעשות דין ולנקום נקמה אין זו גבורה האמיתית אבל גדולה יותר הגבורה אם מאריך אפו וכובש רוגזו וז"ש מרע"ה אחרי שיאמרו בגוים שתש מדת הרחמים אין זה מורה גבורתו של הקב"ה אלא אם תכבוש את הדין ותרחם עליהם. ועתה אם כן תעשה כאשר דברתי ובקשתי. יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים אם אם תאריך אפך בזה תראה יותר גדולה וגבורה מכחך הגדול כי זו היא הגבורה האמיתית אם יכבשו רחמיך את כעסך אז ה' עליהם יראה בכח גדול יותר מאם תכלה אותם בחרון אפך ח"ו

ועבדי כלב בן יפונה עקב היתה רוח אחרת עמו וגו' והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה. פרש"י ז"ל חברון תנתן לו. והוא כמ"ש לעיל בפ' ויעלו בנגב ויבואו עד חברון כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות. וי"ל עפמ"ש במלכים שאלישע אמר לאלי' ויהי נא פי שניפ ברוחך אלי ויאמר לו אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן. וכבר פי' ז"ל שהתלמיד יש לו כפלים לתושי' א' תודת דבו וב' תורת עצמו וכ"ז אם לא ניתק החבל המקשר אותו ואת רבו שגם לאחר מיתתו יראה אותו ויצייר כאלו לנגדו תמיד משא"כ אם נפסק הקשר אז אין לו כלום ממעלת דבו. וז"ש אם תראה אותי ר"ל שתמיד תצייר לילך בדרכי כאלו אני נגדך אף אם כבר אהי' לוקח מעמך אז יהי לך כן. ולפ"ז האדם ההולך בדרכי אבותיו הקדושים אשר בארץ המה יש לו ב' רוחות שלו ושל אבותיו וזהו הטעם שהולכין להשתטח על קברי אבות להודיע שלא נפסק עדיין הקשר האמיץ שבין האב לבן. וז"ש עקב היתה רוח אחרת של אבותיו עמו כפרש"י ב' רוחות היינו שמלבד רוח שלו הי' לו ג"כ רוח אחרת של אבותיו עמו ומזה מוכח כדברי רז"ל שהלך להשתטח על קברי אבות. שוב ראיתי כעין זה בב"ל דרוש ע"ה

הקהל חוקה אחת לכם ולגר חוקת עולם לדורותיכם ככם כגר יהי' לפני ה'. י"ל עפמ"ש במק"א שכל הדעות הנאורות אשר בהם יתימרו ויתהללו חכמי לאומי דודנו כולם ממקום קדוש יהלכון כבר חצבה עמודיהם תוה"ק בימות עולם ובשנים קדמוניות. למשל הדור הזה יגיד שלכל אדם משפט שוה יחק אחד לכל איש כקטן כגדול כדל כעשיר יש לו משפט אדם. וזהו כבר פרסמה תוה"ק באמרה ככם כגר יהי'. רק בימים ההם שהאירה תורה על ישראל אם כל העמים בחשך הלכו ולא נגה עוד עליהם ניצוץ דעת הזו המשמחת אנשים כי הי' זר ופלא בעיניהם אשר העבד ישוה לאדון והנקלה לנכבד ע"כ זרו הלאה את דברי' המאירים אבל התור' העידה חוקה אחת לכם ולגר. אף שלע"ע בעת שניתנה תורה העולם כולו אינו רוצה לקבל משפ' כזה אבל אני יודע בטח שברבות הימים יכירו וידעו כל העולם את החק הזה. וזהו חוקת עולם לדורותיכם. בימים הבאים יקבלו באהבה חק זה. ואחרי שממשפט שווי הזכיות נוכל לדון על כל משפטי ה' אמת צדקו יחדיו נוכל לקוות בטח לימים יוצרו שכל באי עולם יכירו שכל התורה כולה ראוי' לקבל לחק עולם ומלואו וכמ"ש התהלך לפני הנאמר באברהם אע"ה היינו שילך לפרסם אלקותו ית"ש במקום שעדיין אין מכירין אותו ואח"כ אחרי שלמד דעת את העם גם הוא ית' יבוא אחריו. כמו כן אמר כאן ככם כגר לימוד הנפלא הזה