לוח ארז חלק ב שכד

בוכים ומתאוננים והמון העם לא ירגישו בהעדרו עדיין אין לנו תנחומין ופירשתי לעיל (פ' בחקותי בהספד) אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כלומר ע"ז שרק היחידים מתאבלים על חורבן בהמ"ק ע"ז יש לעשות מספד תמרורים וזהו כוונת המקונן על אלה אני בוכי' עיני עיני יורדה מים כלומר על אלה אני מקונן שרק עיני לבדי ולא עין אחרים יורדה מים שהעם אינם מרגישים בהעדרו והוסיף לאמר היו בני שוממים כי גבר אויב כלומר בזמן העבר בעת אשר האויב הכביד עולו על ישראל וגבר עליהם בחוזק יד בעת ההוא היו בני שוממים ואבלים על הגלות אבל לע"ע אחרי היתה הרווחה אינם מתאבלים כלל אבל נחמתינו לא תהי' רק אם תתחיל בתחתונים כלומר שאנו מצטערים ומבקשים חנחומין תחלה אז אח"כ נחמוה עליונים

במסורה הביאה בעה"ט. אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם. זה לחמנו חם הצטידנו אותו וגו' ועתה הנה יבש. בנפשנו נביא לחמנו. לחמינו נאכל ושמלתנו נלבש רק שמך יקרא עלינו י"ל כי ארז"ל בכתובות דף קי"א ע"ה אינם חיים לע"ל עד שמצא להם ר"י רפואה מן התורה להנות תלמידי חכמים מנכסיהם ועי"ז יש להם חלק ונחלה בתורת ה'. והנה אחרי שכל ישראל ערבים זב"ז אם עם הארץ לא יהא לו חלק ונחלה בתורה אז גם מחלק הת"ח יוגרע מאחר שהוא ערב בעדו ע"כ אר"י בכתובות שם לא ניחא למרייהו דאמרת הכי שע"ה אין להם חיים. שגם לת"ח שהם אדונם ורבונם של ע"ה לא ניחא להו בהכי כי עי"ז גם חלקם יגרע אבל ע"י שע"ה מחזיק לת"ח אל תיראו אתם הת"ח את ע"ה שלא יהי' לו מנת חלקו בחיי עולם ותפסידו גם אתם ע"י הערבות כי לחמנו הם אחרי שהם לנו מטה לחם ובשלומנו גם להם עץ חיים יפרה למחזיקים. ועוד י"ל כי גם מי שעוסק בחיי שעה ואינו עוסק בתורה גם לו יש מוסר השכל ביגיעתו ועבודתו יוכל להחזיק בעצמו מדת הבטחון ועל ידו יגיע לחיי עוה"ב כי הת"ח יושב אהל אשר אין לו שום עסק במסחר וקנין איננו רואה עין בעין שרק זה הגבר ברוך אשר ישים בה' מבטחו כי בכל יום ויום הוא רואה בעסקיו מה שמחשב לטובה רעה תהי' באחרונה ורק אלקים הבין דרך מצעדי גבר ועלילותיו ל"כ הת"ח אשר יושב באהל של תורה ואין לו שום פגישה עם טרדות הזמן עליו יש להמליץ לא הוו ידעי רבנן מאי השלך על ה' יהבך כי אין לו מקום המלט שלא לבטוח בה' אחרי שאינו עושה מאומה ל"כ הע"ה אשר יוכל לטעות כי כחו ועוצם ידו עשה את החיל ובכ"ז בוטח בה' ע"כ סולמו המוצב ארצה ראשו מגיע השמימה. ע"כ עמי הארץ העוסקים בישובו של עולם על המחי' ועל הכלכלה ובכל רגע יצר סמוך להם להסיתם מאחרי ה'. ואם בכל זה לא יסורו מאחרי ה' ובוטחים בה' לשאת ולתת באמונה יש להם דרך מבוא לשער השמים יותר מהת"ח אשר הוא כלוא בתוך ד' אמות של הלכה ולא יתראה החוצה. והנה מה ששם הש"י בחוקי הטבע שלחם לא יוכל לעמוד זמן רב בלי שיתעפש וירקב להורות נתן שהאדם לא יוכל לדאוג על העתיד וזמן רחוק שהרי הלחם שהוא היותר הכרחי לאדם בכ"ז לא יתקיים בטובו לזמן רב ע"כ ארז"ל מי שיש לו לאכול היום ואומר מה אוכל למחר ה"ז מקטני אמנה. ע"כ לא תיראו גם מט"ז את עם הארץ שלא יהי' לו חיי עוה"ב אחרי שיש לו מוסר הזה לחמינו חם ביום הצטיידנו אותו ועתה הוא יבש א"כ יהי' לו לאות ולמופת שישען בשם ה' אלקיו וגדול הבטחון שמזכהו לחיי עוה"ב. גם יש לו עוד מוסר ע"י עמל הפרנסה וקושי המזונות עי"ז רואה שאדם לא לבד לעמל מלאכה נברא כ"א להשלים נפשו כמ"ש לעיל (פ' בראשית) על מארז"ל קשים מזונותיו של אדם כיולדה עיי"ש. וז"ש המסורה שגם עבור זה אין לנו לירא מע"ה שלא יזכה לחיי עוה"ב אחרי רואו שבנפשו נביא לחמנו כמה עמל וטורח ומסירת נפש צריך לו עד שיביא