לוח ארז חלק ב שכג

למען ירבו ימיכם כפרש"י מכלל הן אתה שומע וכו' וכ"ת האיך תלוי ברכת האדם בקיום המצות הלא השמים לה' והארץ לבנ"א ואין להם חיבור וקישור זע"ז לזה מביא ראי' כימי השמים על הארץ אחרי רואנו כי ימי השמים על הארץ דהייני שאנו סופרים ימינו עלי ארץ למהלך השמים ולמה עשה ה' ככה בע"כ להורות שלאנשי ארץ השמים הם המורים להם את הדרך ילכו. ופירשתי מאמר הכ' עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה ובמדרש ואם לאו היוצא השדה מתגרה עליכם. כי נאמר וחרה אף ה' וגו' ולא יהי' מטר ובכ"ז ראינו בעינינו אף שבנ"א מרשיעים וחוטאים מצליחים בנכסיהם וימצאו מאה שערים בתוצאות שדותיהם. אבל כ"כ המפרשים שרק בא"י אשר למטר השמים תשתה מים ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה רק שם יעצור ה' את השמים אם חוטאים ישראל ל"כ בחו"ל אין הקב"ה דורש אותה להפרע מרשעים בעוה"ז ע"י מניעת מטר כ"א אדרבה משלם לשונאיו אל פניו אבל שלא יטעו עי"ז שרואים שיוצא השדה שנה שנה בין לטובים בין לרעים ויטעו עי"ז כי הארץ הפקר וכל אדם יעשה מה שלבו חפץ אחרי שאין הקב"ה מעניש לרשעים ע"כ צוה הקב"ה ליתן מעשר לעניים שעי"ז יודו שמאת ה' היתה להם ברכתם וממנו הכל ומידו ית' נתנו להם. וזהו עשר תעשר למען תדע שלה' הארץ והטעם שצריך אתה לעשות לך ציונים לדבר כי בקל תוכל לשכוח שה' משגיח עליך אחרי רואך היוצא השדה שנה שנה כלומר בכל שנה ושנה בין אם תיטיב דרכך בין אם תשחית מעלליך בכ"ז הארץ תתן יבולה ע"כ עלול אתה לשכוח ומפני זה צריך אתה לעשר ואם אי אתה מעשר היוצא השדה מתגרה עליך כנ"ל

הדרן להנ"ל שבא"י רק צדיקים יהלכו בה וצריך שמה להתנהג בחסידות וזה הי' נגד רצון המרגלים ע"כ מאסו בארץ חמדה כי לא רצו לקבל עליהם עול מצות אשר יכביד אכפו עליהם בשבתם באה"ק ע"כ אמרו ארץ אוכלת יושבי'. כי הצדיק נקרא מהלך שהולך מחיל אל חיל למעלה ל"כ הרשע שאינו עוסק בשלימות נפשו זה נקרא יושב כי הוא יושב על מקום א' מבלי לכת מעלה בשלימות והם אמרו ארץ אוכלת יושבי' כלומר הארץ הקדושה יש לה טבע משונה זו שהיא אוכלת ומכלה את מי שרוצה לישב בה ולא להלך במעלות בקודש. וגם העם אשר דאינו בתוכה אנשי מדות תרומיות וטובות ורק אנשים כאלה ישבו בה אבל אנחנו אין אנו חפצים בהשלמתינו. וז"ש רז"ל שבכו בכיי' של חנם. כי דרז"ל בפ' זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם חנם בלא מצוות וזהו ג"כ פירושו כאן אתם בכיתם בכיי' של חנם שרציתם לפרוק מעליכם על מצות שצריכים לקיימם בא"י אני אקבע לכם בכיי' לדורות כי באמת נחרב בהמ"ק וגלינו מארצנו מפני חטאינו הקיאה הארץ אותנו וזהו כשם שמאסו המרגלים בא"י בעבור רצונם להיות מנוערים מן המצוות כן יחרב בהמ"ק ג"כ מה"ט על פרקם מעל צוארם עול מצות. ויש להוסיף שדייק בכיי' לדורות כי באמת רק ילד בלי השכל יבכה על דבר שאין תקוה לקבל תמורת הנאבד אבל לאדם לא יאות לבכות על דבר שנאבד ממנו כ"א צריך לסבול באהבה וא"כ יש לשאול למה אנו בוכים זה כמה על חורבן בית קדשנו הלא העבר עבר. אולם אם נדע סיבת חורבן מקדשנו וגלות עמינו שרק החטאים היו בעוכרנו ע"כ נקוה שבהסיר הסבה שתכלה הרשעה אז יסור המסובב ע"כ נאה לנו לבכות כי ע"י בכיותינו אנו מורים שעוד אנו מקווים להם להסיר חטאת ואז יהי' קץ לגלותנו וזהו כל המתאבל על ירושלם בע"כ הוא מקוה עוד לשוב שמה עי"כ זוכה ורואה בשמחתה. וזהו ג"כ בכיי' לדורות כי אחרי ידעכם שרק החטאים גרשוכם מהסתפח בנחלת ה' ע"כ תבכו לדורות. וזהו דאיתא במדרש נחמו נחמו עמי נחמו עליונים נחמו תחתונים. כי אין לנו נחמה רק אם אנחנו כולנו מרגישים העדר הבית המקודש אבל כ"ז שרק יחידי סגולה