לוח ארז חלק ב שיז

חנם בלא מצות. כנ"ל ע"ד הלצה

מאין לי בשר לתת לכל העם הזה. בהקדם מ"ש לפרש הפ' בפ' וישב ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדוניו המצרי וירא אדוניו כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו. ולהלן נאמר אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' אתו ואשר הוא עושה ה' מצליח. כי נאמר יברכך ה' בכל אשר תעשה ואז"ל יכול יהא יושב ובטל ת"ל אשר תעשה. אבל בצדיקים גדולים העומדים במדרגה גבוהה מאוד נאמר ועמדו זרים ורעו צאנכם שאף שאין עושים מאומה בכ"ז מתברכים ע"כ אף שבירך ה' את בית אדוניו בגלל יוסף בכ"ז הי' חילוק שהם אדוניו וב"ב הוצרכו לעשות דבר מה שעל ידו יתברכו אבל יוסף הצדיק נתברך גם בלא עשות מאומה. וז"ש ויהי ה' את יוסף ולא לבד שהוא לבדו הי' מוצלח גם איש מצליח אחרים שכל בית אדוניו נתברך בגללו ויהי הברכה בבית אדוניו המצרי ובכ"ז ראה אדוניו החילוק שבינו לבין יוסף כי וירא אדוניו כי ה' אתו את יוסף הי' ה' בעזרו שלא הי' צריך לעשות מאומה אבל בו רק וכל אשר הוא עושה אם עשה דבר מה אז חלה עליו הברכה ע"כ דייק ואמר הוא עושה לאפוקי יוסף לא הוצרך לעשות מאומה. וביתר ביאור אמר כן בשר בית הסוהר אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו שלא ראהו כלל עוסק בידו במלאכה והטעם באשר ה' אתו. אבל בשר בית הסוהר בעצמו לא היתה זאת הברכה שלא יוצרך לעשות מאומה כ"א רק באשר הוא עושה ה' מצליח בידו ע"י מעשה ידו. ועפי"ז י"ל מה שתקנו בנוסח על הנסים דחנוכה והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו וקשה הלא המנורה היא בבית המקדש עצמו ומאי בחצרות קדשך דקאמר ושמעתי שהקשה כן בס' בני יששכר. וי"ל עפמ"ש בביאור הפ' בפ' מקץ אלקיכם ואלקי אבותיכם נתן לכם מטמון באמתחותכים כספכם בא אלי. וכ' אדמו"ר הגאון זצ"ל בכתב סופר דמזה ראיי' לסברת הזוה"ק הובא בט"ז הלכות חנוכה דאין הברכה חלה אלא אם כן יש כאן דבר מה לחול עליו ולא אפתורא ריקניא ע"כ אמר מתחלה אלקיכם וגו' נתן לכם מטמון ואח"כ כספכם בא אל אבל אם הי' בא מתחלה כספכם אלי ולא נשאר בידכם מאומה לא הי' להברכה על מה לשרות ולחול אלה דבריו ז"ל. ולפמ"ש למעלה גבי יוסף דמי שזכותו גדול יבורך גם מבלי שיעשה מאומה יש לחלק גם בענין זה. דהא באמת הקשו על סברת הזוה"ק דהא הקב"ה יוכל לבראות גם יש מאין. ועפ"י הנ"ל י"ל דמי שזכותו גדול הרבה כיוסף הצדיק אצלו תחול הברכה אף אפתורא רקניא. אבל מי שאין זכותו גדול כל כך הוא צריך דבר מה שתחול עליו הברכה. ע"כ אמר אלקיכם ואלקי אבותיכם כפרש"י אולי אינו בזכותכם כ"א בזכות אבותיכם אבל אתם מעצמכם אינכם כדאים וראויים לברכה ע"כ לא תחול הברכה אצלכם רק אם יש דבר מה לחול עליו. ע"כ בתחלה נתן לכם מטמון כנ"ל ואח"כ כספכם בא אלי. והנה הט"ז שם כתב בישוב קושיית הב"י למה מדליקין ח' ימים הלא על לילה א' הי' בפך כדי להדליק דעפ"י דברי זוה"ק הנז' אתי שפיר דגם בלילה הראשון נעשה נס שלא נבער כל השמן ונותר מעט בפך דאל"כ לא הי' מקום שתחול הברכה עיי"ש. ולפי דברינו האמורים מוכח שלא היו ישראל אז במדרגה גבוהה שיהי' ראויים לחול הברכה עליהם יש מאין כמו גבי יוסף הצדיק כי באמת אז נתערבו בגוים וילמדו מעשיהם בעת אשר היוונים הכבידו את אכפם עליהם ע"כ אם גם טהרו את מקדשם מ"מ עדן נותר בהם שמץ לחלוחית חכמת יוונית ע"כ לא באו עדן לפני ולפנים במקום קדשי קדשים כ"א רק הדליקו נרות בחצרות קדשך כלומר שלא באו אל הקודש פנימה זכים וטהורים מבלי אשר