לוח ארז חלק ב שיא

האומות. כי אנו אומרים בימי חנוכה כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך. ראינו מזה כי עיקר הנס הוא על שהיוונים רצו לשלול מאתנו יקר תפארת תוה"ק. ובזמן הזה אף שאין לנו לירא מזה כי אוה"ע אינם רוצים לבטל מאתנו לימוד התורה אדרבה חפצים יותר באותן היהודים המחזיקים בתוה"ק. בכ"ז רבו האויבים מבית שלקוץ מכאיב בעיניהם לימוד התורה. ובאמת אם היו אבותינו ח"ו מבטלים את לימוד התורה לא הי' לנו להאשימם כ"כ כמ"ש המכבה את הנר מפני שהוא מתיירא מפני גוים פטור אם היו ח"ו מכבים אור התורה מפני יראתם את הגוים היו פטורים מעונש. אבל להם היתה התורה חביבה יותר מגופם ועיי' לעיל (פ' תולדות) מ"ש על המדרש יקרה היא מפנינים אין פנינים אלא תחלה עיי"ש. אבל אנחנו אשמים בעוה"ר אם אין אנו מחזיקים בתורה ללמוד ולהגות בה. כי אף שאמרו לא ע"ה חסיד אבל גם ירא שמים לא יוכל להיות כי גם בלי דעת נפש לא טוב וע"ז נאמר חטאתי כי לא ידעתי. ובפרט בזה"ז שרב כ"כ כח יצה"ר ע"כ צריך לנגדו תבלין הרבה זו תורה. וע"ז מרמז והבור ריק אין בו מים מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו כי אין מים אלא תורה ומי שהוא בור וריק ממי התורה בודאי יש בו נחשים ועקרבים. כי לח כדורות הראשונים דורות אחרונים שמתחלה אף אותן הבנים שלא למדו תורה יכול לעבוד את ה' במסחרם ויגיע כפם וע"ז נאמר במדרש קול ה' בכח בכחו לא נאמר אלא בכח בכח של כל א' וא' שכל אדם לפי מה שהוא אם סוחר או אומן ע"י שהוא עוסק בכחו זה באמונה לישוב העולם נשמע ממנו קול ה' מדבר. אבל לעת כזאת שכל הדרכים בחזקת סכנה והיצר אורב בכל פנה ועבר אין לנו שיור רק התורה הזאת היא לבדה מגינה ומצלא מן החטא. וע"ז י"ל משנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים ולא מצאו אלא פך אחד מונח בחותמו של כ"ג כי נר ה' נשמת אדם והשמן הוא מעשה האדם אשר יעשה להאיר נרה ומתחלה היו שמנים הרבה להאיר אבל מעת שנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים רק התורה שהיא נחתמת בחותמו של הקב"ה שנקרא כהן היא לבדה נשארה לע"ע השמן היחידי עד שתהא שלהבת הנשמה עולה מאלי'. ועוד טעם שעתה מחוייבים אנו יותר ללמוד תורה כמ"ש דע מה שתשיב לאפקורס ואחרי שהמינות רבה בעוה"ר צריכים אנו ללמד את בנינו למען יוכלו לעמוד נגד הקמים עליהם וע"ז נאמר ובתורתו יהגה יומם ולילה והי' כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול. וע"ז נאמר אך מעין ובור מקוה מים יהי' טהור ר"ל בין שלמד מעצמו ויש בו מעין הנובע או שהוא רק מקוה בו יאסף מה שלמד מאחרים בכל אחד מב' אופני האלו יוכל להיות טהור רק החילוק הוא מקוה מטהר באשבורן אם לא למד ואינו כמעין המתגבר ונובע אינו מטהר רק כ"ז שנח הים מזעפו ולא יהמו כנגדו גלי המינות אבל אם יקומו עליו מרעים לנצחו בטענות שוא אז אין בו כח לעמוד נגדם. אמנם מעין מטהר בזוחלין מי שלמד תוה"ק ויש בו מעיין נובע אז מטהר לא לבד באשבורן כ"א גם בזוחלין אם יהמיון גלי שטף בל ימוט לנצח. ועד"ז פירשתי לרמז מ"ש בפ' ויצא ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וישכב במקום ההוא פרש"י באותו מקום שכב אבל י"ד שנים ששמש בבית עבר לא שכב אלא עסק בתורה. והוא ע"פ הנזכר מקוה מטהר באשבורן כי מי שלא למד תוה"ק רק עושה כמצות אנשים מלומדה אז כ"ז שנחו ושקטו גלי הצרות יחזיק באמונתו אבל כי ירעב והתקצף וקלל מלכו וגו' לא כן מי שלמד וידע הדברים לאשורן הוא ישכיל ויבין כי יסורים הם לטובת האדם כי את אשר יאהב ה' יוכיח וז"ש יסורין של אהבה שאין