לוח ארז חלק ב שח

אינו כן כי לא מצדקתך ויושר לבבך לבד אתה בא לידי מדה טובה כזו רק יאר ה' פניו אליך ויחנך בתורת חסד וחנינה ע"כ אתה צריך שמירה גדולה מן המזיקין הם התאוות הבאות לרגלי העושר

יאר ה' פניו אליך ויחנך. י"ל עפמ"ש הר"מ ז"ל בפ' וראית את אחורי ופני לא יראו שלא נוכל להכיר את הש"י רק ע"י פעולותיו אבל בעצמותו אין לנו השגה לדעת אותו וזהו ופני לא יראו שא"א להשיגו בראיית פנים רק וראית את אחורי מן המאוחר אל הקודם נוכל להשיג. אך יש בנ"א שחננם ה' עד שמרגישים בעצמם מהות ה' כמ"ש חלקי ה' אמרה נפשי כלומר נפשי מרגשת שחלקי ה' וזהו רק מתנת חנם. וז"ש יאר ה' פניו אליך שתוכל להכיר את ה' פנים בפנים זהו רק ויחונק מהש"י. וזה י"ל מה שאנו אומרים היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים אם כבנים אם כעבדים כי הבן אינו יודע בראיות שאביו הוא אביו באמת כי בעת הורה גבר לא הי' עדן בעולם רק יודע ע"י הרגש נפשו כי נפש הבן ונפש האב א' אבל העבד יודע ע"י ראי' שאדוניו קנאו. כמו כן יש עובדי ה' שנפשם מרגשת שה' צורם וז"ש אם כבנים. וגם יש שאינו מרגיש רק צריך לראיי' וזו בחינת עבדים. ואם אנו בבחינת בנים אנו ראויים שירחמנו כרחם אב על בנים אבל אם כעבדים אז עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו. וז"ש במדרש בשעה שהקב"ה יושב לדין בדין הוא עולה וכשישראל נוטלין שופרותיהן ותוקעין עולה מכסא דין ויושב על כסא רחמים כי אאע"ה ידע שהש"י צוהו להקריב את בנו יחידו כי דיבר עמו פא"פ אבל יצחק לא ידע זאת בראיי' רק הרגש בנפשו שהוא בן לה' אלקיו ע"כ בתקוע שופר שהוא לזכר עקידת יצחק וגם אנו אז בבחינת בנים אז הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים כנ"ל. ובזה י"ל הפ' אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון יודעי תרועה שמרגישים ויודעים בעצמם שתריעת וחברת ממ"ה ב"ה בם כמ"ש תרועת מלך בו ובקרבו ועי"כ ה' באור פניך יהלכון שאינם צריכים להביא ראיי' מן המאוחר אל המוקדם כ"א פא"פ ה' עליהם יראה

ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. י"ל עפמ"ש במאמר הש"י למרע"ה הנה מקום אתי ונצבת על הצור כי צדיק מושל ביראת אלקים הקב"ה גוזר גזרה וצדיק מבטלה ומי מושל בו צדיק וז"ש הש"י למרע"ה הנה מקום אתי יש מדרגה ומקום תוכל לעלות עלי' עד שתתיצב למעלה וגבוה כביכול מן הצור הוא הבורא ית"ש. וז"ש ואראה על הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה שלפעמים האדם הצדיק יושב על כסא כבודו ית' והוא כביכול עליו מלמעלה גבוה מעל גבוה רם ונשא. וזהו ג"כ מה שנאמר (איוב) ויבואו בני האלקים להתיצב על ה' כפמ"ש בזוה"ק ובפירש"י שם ויהי היום זה ר"ה. ואחרי שתשובה תפלה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה וכל בני אדם כבני אלקים נחשבו ע"כ יתיצבו על ה' למעלה וגבוה ממנו. ובזה י"ל המדרש פ' וירא אברהם בקש לעמוד א"ל הקב"ה שב ואתה סימן לבניך מה אתה יושב ושכינה עומדת כך בניך יושבים ושכינה עומדת כשישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות והן קורין ק"ש ויושבין לכבודי ואני על גבן שנאמר אלקים נצב בעדת אל ר"ח בש"ר יצחק עומד אין כתוב כאן אלא נצב כמ"ד ונצבת על הצור הכוונה עפמ"ש מי מושל בי צדיק וכנזכר ובפרט ע"י תפלה ודאי מבטלים גזרתו של הקב"ה ומעבירין את רוע הגזרה. והנה מי שיושב ואחר עומד על גביו כעבדא קמי מרי' זהו לסימן שהיושב יש לו ממשלה על העומד. וז"ש המדרש מה אתה יושב ואני עומד לסימן שאתה מושל בי כביכול כך בניך בעת תפלתם יפעלו לבטל גזירותי ושפיר מייתי ר' יצחק ראי' מהפסוק ונצבת