לוח ארז חלק ב שד

במחנה בתוך בני ישראל ולא נבדלו מתוכם להתבודד. אבל באמת אדרבה הת"ח צריך להיות מעורב בין הבריות למען ילמדו ממנו כי גם הוא אנוש אנוש כמוהם ובכ"ז יקדש עצמו במותר לו וחי חיי מוסר ומדיני. ועוד בה מעלה כי המתבודד אינו רואה נפלאות ה' רק עפ"י עיונו והמעורב עם הבריות יום ליום יביע לו אומר ויגיד לו חדשות מנפלאות ה' בהסתכל התעסקות האדם ונסים גלויים ונסתרים הנעשים לו בכל שעה. כמו שאז"ל קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. כלומר באופן שממציא האדם לעצמו פרנסתו נעשים לו נסים ונפלאות כמו על ים בים סוף. וזהו שאמר הש"י אם יהי' נביאכם ה'. פי' נביא ה' כמ"ש הראב"ע ז"ל. ולא יהי' לו שום צורך רק לשמימיי ולא יתערב כלל עם הבריות. אז לא יראה אותי רק אם אבוא אליו בחזיון לילה בחלום או במראה. לא כן עבדי משה המתערב בכל ביתי כי העולם כולו הוא ביתו של הקדוש ב"ה וע"י כל ביתי הוא נאמן לה' ולתורתו. וז"ש ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן. אם הכהן הראש ילבש בגדי התבודדות ביותר אז האנשים אשר עוד אש הגופני והתאוה בוער בקרבם לא ילמדו ממעשהו רק אותן האנשים אשר ג"כ כבר כבה אש הטבעי מקרבם והיו לרוח אותם ירים וינשא. וזהו ולבש הכהן מדו בד אם רק בדד ישב מחוץ למחנה ולא יתערב עם העם אז והרים את הדשן רק אותן שכבר נכבה אש תאוותם ונדמו כדשן ואפר את אלו יוכל להרים ולא את הבוערים בעם אשר אש זרה עדן בקרבם. וז"כ מדרשנו כה תברכו פנים כנגד פנים שהכהן העומד בראש לבנ"י ללמדם ולהוכיחם וזאת הברכה אשר מברכם בהשפיעו להם מטובו מאוצר חכמה ויראה. ברכה זו לא תחול אלא אם עומד פנים נגד פנים ומדבר עמהם במענה רך. או אינו אלא שיפנה מהם עורף ויתבודד וזה ילמדו ממנו ת"ל אמור להם כאדם שאומר לחבירו ורק בזה. יאות להם אם תהי' עמהם בחברה וריעות תאמר להם דברים רכים רק אז תעשה צדקתך רושם וילמדו מעש"ט ממך

כה תברכו את בנ"י. במדרש מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים מאברהם שנאמר לו כה יהי' זרעך. י"ל עפמ"ש כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם לכם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני ה' אלקיך להכעיסו. כי אם אנו חוקרים על מקיר מקום הטמא שממנו יצאו המים המרים בעו"ה לישראל המה מי מריבה אשר רבו בנ"י על ה' לנתק מוסרות התורה והיראה הוא כי בתחלה דמו בנ"י במחשבתם שעי"ז יהיו נאהבים ונעימים בחייהם לאוה"ע אשר הם שוכנים בקרבם ע"י שיתדמו להם לעשות כמעשיהם כל תכסיסיהם מנהגיהם ותהלוכותיהם ולא היתה ראשית מחשבתם להפר חק כ"א תעו בדמיונם שעי"ז יוקל מעליהם כובד עול הגלות אבל הכתוב צווח ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם שאף שבתחלה לא היתה מזמתם להרע אבל הסוף הי' שלא לבד למדו ממעשיהם בענין המדיני כ"א גם מדתיהם מפתם אכלו מיינם שתו יעלו עד שלבסוף עוברים גם להכעיס ר"ל וזהו שהודיעה תוה"ק כי תוליד בנים וב"ב והשחתם ואופן השחתה יהי' עד"ז שמתחלה רק ועשיתם לכם פסל תמונת כל. לא תהי' עצתכם לרע כי אם רק להתדמות אליהם בכל האפשרי ומה ראיתם שעשו הגוים תמהרו לעשות כמוהם פסל תמונת כל אשר תראו אצלם אבל לבסוף ועשיתם הרע בעיני ה' אלקיך לא לבד להתדמות להם כ"א גם להכעיסו ושמעתי בדרך הלציי הטעם שמברכים בברכת התורה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. והנה הישראל המחזיק בתוה"ק לו נאה ולו יאה הברכה הנ"ל אבל גם העוזב דת אשר יקראוהו לעלות לתורה לפרקים גם הוא יברך כזו ואתמהה וכי לשמחה מה זו עושה על מה יגיל גבר כזה אשר פרק על תורה מעל צוארו על אשר בחר בנו מכל העמים.