לוח ארז חלק ב שא

לתחלתה באונס וסופה ברצון דשריא ותירצו דעיקר קרא לאשת כהן והך דתחלתה באונס אסמכתא בעלמא. ונראה ליישב בשנקדים דבכתובות דף נ"א סובר אביה דשמואל דתחלתה באונס וסופה ברצון אסירה ורבא פליג התם ותניא כוותי' דרבא עיי"ש. ובתרגום המיוחס ליונתן סובר כאבוה דשמואל והוא באמת תמוה דהא תניא כוותי' דרבא. וגם בש"ס גופי' יש לדקדק למה אמר תניא כוותי' דרבא ולא אמר תיובתא דאבוה דשמואל כמו בשאר דוכתי. ונ"ל דהמ"ל בה' סוטה והח"מ וב"ש סי' י"א נסתפקו באשת כהן שנאנסה אי אסורה לבועל מי נימא כל שאסורה לבעל אסורה לבועל ג"כ או דלמא דונטמאה ב"פ לא נאמר אלא בזינתה ברצון אבל באונס אף שאסורה לבעלה כהן אפ"ה מותרת לבועל. ונראה דמאבוה דשמואל נפשט ספיקם דצריך לדקדק למה נקט אבוה דשמואל אשת ישראל שנאנסה הו"ל למינקט סתמא אשה שנאנסה חיישינן שמא סופה ברצון ויהי' נפ"מ דבאשת ישראל אשורה לו ובאשת כהן דבלא"ה אסורה לו אף באונס מ"ע נ"מ דאסורה לבועל דאי נימא דהוה כולה באונס מותרת לבועל כסברא הנ"ל דכל באונס אף גבי כהן מותרת לבועל משא"כ השתא דחיישינן אסופה ברצון אף לבועל אסורה אע"כ דאף באשת כהן שנאנסה כיון דעכ"פ אסורה לבעלה אמרינן בכל גווני כשם וכו' ונפשט ספק הנ"ל ע"ד פשוט. אלא דיש לדחות דבודאי הא לא קשה דליחשוב אבוה דשמואל אשת כהן ואשת ישראל דאטו כי רוכלא ליחשוב וליזיל. אלא דקו' היתה דלינקוט סתמא אשה שנאנסה ואנא ידענא דבין באשת ישראל לבעלה ובין באשת כהן לבועלה קאי לזה י"ל דאי הוא נקט סתמא הו"א דוקא אאשת כהן לבועלה קאי אבל לבעלה לא חיישינן והוא דבאמת כבר הקשה פ"י היכי חיישינן אסופה ברצון נוקמה בחזקת היתר וכ"כ תוס' יבמות ל' ובד"מ ורמ"א יו"ד סי' נ' דהיכי שנולד הספק בשעה שהיתה בחזקת איסור אף דיש כאן חזקה שלאחר האיסור יהא בחזקת היתר זה לא מיקרי חזקת היתר ועיי' ש"ך שם. ולפ"ז י"ל דאי נקט סתמא הו"א דוקא אאשת כהן קאי בהא לגבי בועל חיישינן לסופה ברצון דאין לומר אוקמה בחזקת היתר ז"א דהא נולד הספק בשעה שהיתה תחת בעלה ובלא"ה היתה בחזקת איסור לכל העולם וכיון דליכא חזקת היתר ע"כ חיישינן. משא"כ לגבי בעלה שיש לה חזקת היתר הו"א דלא ניחוש לסופה ברצון קמ"ל אבוה דשמואל דאפי' באשת ישראל דאית לה חזקת היתר אפ"ה אסורה. והנה ביבמות ל"ה גבי שהחליפו נשותיהם קתני דאם היו אשת כהנים אסורות פריך הש"ס נשי ישראלים לא והאר"ע א"י שנאנסה אע"פ שמותרת לבעלה פסולה לכהונה. וא"כ ה"נ י"ל בהך ברייתא דקתני יש לך אחרת אע"פ שנתפסה אסורה ואיזו זו אשת כהן ולמ"ל למימר יש לך אחרת הול"ל באותה אשה גופה שהיא אשת ישראל אפ"ה פסולה לכהונה. ונ"ל דעפ"י הנ"ל מיושב כיון דרצה להשמיענו דבאשת כהן אפי' באונס גמור אסורה וא"כ אי הוה נקיט בכה"ג הו"א דלעולם אשת כהן שנאנסה מותרת והא דאשת ישראל שנאנסה אסורה לכהן ה"ט משום דחיישי' לסופה ברצון והא דלבעלה מותרת היינו משום דאוקמה בחזקת היתר לבעלה אבל לכהן אסורה דלגבי דידי' ליכא חזקת היתר שהרי נולד הספק בשעה שהיתה אסורה לכל העולם אבל לעולם דאונס גמור מותר ע"כ השמיענו דאשת כהן שנאנסה תחת בעלה אסורה ובהא ליכא למימר טעמא משום סופה ברצון דהא איכא חזקת היתר ואפ"ה אסורה וממילא מוכח דאף אונס גמור אסורה לכהן. ובזה מיושב קושיית תוס' יבמות הנ"ל דמוהיא לא נתפשה תרתי שמעינן מיני' דבודאי עיקר דרשא לאשת כהן והך דתחלתה באונס ממילא שמעת מיני' דהא צריך להבין כנ"ל למה נקט קרא והיא דמשמע דמיעוטא קאי אאשת כהן שנאנסה לינקוט קרא באשת ישראל גופי' שאסורה לכהן אע"כ