לוח ארז חלק ב ש

ועשו חיל ואם מלאכה אחרת מייגעת אח העושה. מלאכת הקודש הזו היתה מוספת כח ואומץ וכל אשר יוסיפו לעבוד כן הוסיפו בכח וגבורה. ולזה נאמר ויבואו כל החכמים וגו' איש איש ממלאכתו אשר המה עושים כלומר לא שהיו חכמים מתחלה בעת החלו המלאכה כ"א איש איש נעשו חכמים ע"י מלאכתם שהמה עושים ע"כ אמר תעשה (בצירי) שנעשית מאלי' בלי שום יגיעה וליאות. ע"כ מלאכת הקודש לא תקרא מלאכה בעצם אחרי שאין בה עבודה וטורח הגוף ולא היתה המלאכה אלא עפ"ד א"ד הגאון מהרש"ס זצ"ל הובא בשמו לעיל (פ' שמיני) בהספד בביאור המאמר בשעה שמעביר ידיו על עיניו מקבל עליו עומ"ש דהיינו שהצדיקים יכולים להשיג ולדרוש במופלא מהם בחקירות נשגבות ובכ"ז הם מעבירים ידיהם על עיניהם לבל יציצו ויפגעו לגלות נסתרות זהו לעול עליהם וכמשא כבד וזהו נקרא אצלם קבלת עול מ"ש עיי"ש. ה"נ מה שעשו הכל במשקל ובמדה שמסר להם מרע"ה עפ"י הש"י ולא הוסיפו לעשות יותר מן המדה אשר מיד ה' עליהם השכיל אף שידעו שכל כמה שיוסיפו לעשות יתוסף להם כח חכמה ורוח בינה ודעת ממלאכתם אשר המה עושים כנ"ז ובכ"ז מנעו מעשות יותר. זו היתה המלאכה העיקרית שהי' בהם כח לעצור א"ע ולא לעשות יותר כמאמר האשכנזי אין דער בעשרענקונג ערקאנט מאן דען מייסטער והנה אם לא הי' להם עוד כסף וזהב לעשות מלאכתם לא הי' חידוש מה שלא הוסיפו לעשות עוד אבל כיון שהי' להם די והותר עד שהוצרכו לצוות שלא יביאו עוד ובכ"ז לא הוסיפו על המלאכה זה הי' המלאכה. וז"ש והמלאכה היתה כלומר רק זה יקרא מלאכה ועבודה וטורח להם. לא מה שעשו כי באמת תיעשה מעצמה המלאכה כ"א המלאכה היתה. דים לכל המלאכה לעשות אותה מה שהי' להם די והסתפקו לעשות רק את המלאכה אשר צוה ה' ולא הוסיפו לעשות. אף שהי' והותר שנותר להם עוד כסף וזהב שהי' יכולים לעשות עוד בכ"ז לא עברו גבול אשר גדר להם הש"י עפ"י משה ואחרי כי כן הנה בנשיאת הארון וכלי המקדש לא היתה מלאכת עבודה כ"א אדרבה כל מי שזכה לישא כלי הקודש הוא הי' מנושא וגבוה למעלה. אלא שאז"ל משורר ששער במיתה ועיי' רמב"ן בפרשתנו. ע"כ זו היתה עבודה קשה ללויים שלא היו יכולים לישא ולנטל כל מה שברצונם לזכות בעבודת הקודש כ"א גבול וחוק ניתן להם שלא יעבורו. וכ"כ רמב"ן בפסוק עפ"י אהרן ובניו שהם היו ממונים ע"ז לצוות את הלויים מי יהי' משורר או שוער. והנה הכהנים היו רשאין לעבוד בכל עבודות יכלו לזכות בהם ורק בלויים הושם חק זה שמשורר אינו רשאי להיות שוער וזה הי' קשה יותר ללויים שאם הי' ממונה עליהם א' מהלויים שגם הוא אינו רשאי לבחור לו איזה עבודה שירצה בה לא הי' קשה להם כ"כ אבל דא עקא שהי' ממונה עליהם כהן אשר הוא בעבודתו רשאי לעבוד במה שלבו חפץ מד' עבודות והלויים שתחתיו אינם רשאים. וז"ש ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם מה שהם רשאים ומצווים לישא כלי הקודש משמרת הושם להם שלא יעברו גבולם כלשון משמרת בלשון חכמים שהוא שימור לבל יעברו גבולם וע"ז אמר זאת שהושם להם משמרת והוצרכו לצמצם א"ע בעבודת הקודש זה הי' להם למלאכה ועבודה אם גם שהמשא בעצמו לא נחשב להם עבודה כנ"ל אבל המשמרת שלא היו רשאים לעבוד כרצונם זו נחשב להם עבודה. ומה. שתכבד העבודה על האנשים הוא שלא א' מבני לוי הושם עליהם לשמרם שלא יעשו עבודה אחרת כ"א ומשמרתם ביד איתמר ב"א הכהן והוא רשאי לעשות עבודה כרצונו והם אינם רשאים

והיא לא נתפשה. דרשינן מיני' הא אשת כהן אף נתפשה אסורה. והקשו תוס' ביבמות דף נ"ו האיך דרשינן מוהיא לא נתפשה לאסור אשת כהן באונס הא איצטרך הך קרא