לוח ארז חלק ב רצט

הלא אין דבריו נשמעים ואת מי יורה דעה. לזה אמר אחרי שכל איש שורר בביתו ומצוה לאשתו ובניו ואם יתמכם ויורם את הדרך ילכו בו ואת המעשה אשר יעשון כבר קיים בזה את החוב המוטל עליו להורות. וז"ש כה תאמר אל בית יעקב אלו הנשים ותגיד לבני ישראל אלו הבנים ואז כולכם תהיו כהנים ומורים. וז"ש שאו את ראש כל בנ"י כל א' וא' יוכל לנשא ולהרים את ראשו אף שהוא דל ונבזה בכ"ז למשפחותם לבית אבותם בשאריו הקרובים אליו שם הוא ראש וראשון. והנה נושא הדגל הוא אחד מהחשובים שבין אנשי החיל והי' כאשר ירום ידו להגביה הנס כל העם ינהו אחריו באשר רוח הדגל ללכת שם יחנו ושם יסעו. וזה רמז הכתוב איש על דגלו כל איש ואיש יכול להרים את הדגל אף שהוא איש הבינים אעפ"כ ויהי לנס. ואם גם לרחוקים איננו ראוי להרים דגל למען ילמדו ממנו בכ"ז באותות לבית אבותם למשפחתו יוכל להיות לאות ולמופת ע"כ אף שהוא מנגד ורחוק מאהל מועד בכ"ז ע"י שידריך את בניו וב"ב לאהל מועד יחנו. וז"כ המדרש אחרי שהמלאכים הם שלימים וכולם נושאים דגל ה' כי כל א' וא' מלמד להועיל כמ"ש וכולם מקבלים עליהם עומ"ש זה מזה. כמו כן נתאוו ישראל ג"כ שכל א' וא' יהי' לו דגל להרים ובשם אלקינו נדגול שכל א' ירים וינשא את הדגל בו כתוב שם אלקינו. ומילא ה' את משאלותם במ"ש חיש על דגלו כנ"ל

הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה. י"ל עפמ"ש בעה"ט בפרשתנו שע"כ לא נאמר בזבולון בדגלים ומטה זבולון בוא"ו החיבור רק מטה זבלון בלא וא"ו להורות שאחרי שזבולון מחזיק את יששכר חלק כחלק יאכל עמו בשוה עיי"ש וי"ל שיש לו עוד שכר יותר מיששכר בכפלים לתושי' א' מה שמחזיק את יששכר ויש לו חלק בתורתו. ב' יש לו ג"כ שכר על מפעלו כשאר העם. וכמו כן י"ל בלוי שמשמש את הכהן צא לבד שיש לו חלק במצות הכהן על שהוא לו למסייע שיש בו ממש יש לו עור ג"כ חלקו במה שעושה כאשר העם. וז"ש הקרב את מטה לוי והעמרת אותו לפני אהרן הכהן קודם לו במעלה ויחוס והטעם כי ושמרו את משמרתו שהלויים יש להם זכות ונחלה במה ששומרים את משמרתו משמרת כהונתו. ועוד שיש לו משמרת כל העדה שהם שומרים ועושים מה שכל העדה עושים

וזאת עשו להם וחיו ולא ימותו בגשתם את קודש הקדשים. כי על ג' דברים העולם עומד תורה ועבודה וגמ"ח. והנה המובחר שבכולם הוא התורה עד שאמר ר"ל בסוף כתובות עמי הארץ אינן חיים לע"ל אלא שיש תקנה ע"י עבודה וגמ"ח כמ"ש שם הדבק בת"ח. והקב"ה הוא בג' קדושות וצריכים אנו להדמות אליו ג"כ בג' קדושות והוא ע"י התורה ועבודה וגמ"ח אבל מי שאינו עוסק בתורה רק בעבודה וגמ"ח לזה אין לו רק ב' קדושות. וידוע מחז"ל אין זאת אלא תורה. וז"ש וזאת עשו להם היינו עסק התורה לזה יש לו ג' קדושות ובודאי וחיו לעולמי עד. אבל ולא ימותו בגשתם את קדוש הקדשים אם גם רק שני קדושות עבודה וגמ"ח יהי' להם אז ג"כ לא ימותו לנצח: נשא

ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם זאת עבודת משפחת בני הגרשוני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן. י"ל עפמ"ש לפרש הפ' בפ' פקודי והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר. כי נאמר בר"פ ויקהל ששת ימים תעשה מלאכה ולא אמר תעשה מלאכה בבנין הקל כ"א בבנין נפעל. להורות שעבודת הקודש לא היתה כשאר מלאכות שצריך האדם לעמול ולהתייגע בהם כ"א ע"ד הארון נושא את נושאיו שאדרבה ע"י המלאכה הזו הוסיפו כח ואומץ