לוח ארז חלק ב רצח

ראשי המדברים הם נשיאי מטות אבותים אשר יולדו על ברכי גדולים וטובים. אבל גם מזה אל תנח ידך לקרוא לכל דבר שבקדושה אותן האנשים אשר אינם סוף היחוס כ"א ראשי אלפי ישראל הם אשר הם הראש והתחלה שאלפי ונשיאי ישראל יצאו מחלציהם ומהבאים אחריהם. ויש להוסיף כי אותן המשפחות אשר כל מעלתן שהם מגזע היחוס אותם א"צ לקרוא לכל דבר שבקדושה להיות ראשי וטובי העיר כי הם מעצמם יבואו אחרי שלפי דעתם כל התמנות ירושה להם מאבותם. והנה הם נשענים ונסמכים על אבותיהם מעולם. אבל מי שגזעו אינו היותר נכבד רק שהוא השלים א"ע ונעשה ראש היחוס להבאים אחריו אחרי שאבותיו היו נחבאים אל הכלים ודבר אין להם בענייני העדה ע"כ אותם צריך לקרוא בשם למען יבואו גם הם ליטול חלק בראשיית. ואם אנשי היחוס נשענים על אבותיהם. אנשים האלו אשר מעלתם גדלה והיו למעלה אדרבה אבותיהם נשענים עליהם כי אבותיהם מעולם אשר ע"ע בחשך ידמו וזכרונם אחר הדלת הי'. עתה ע"י בניהם אחריהם גם הם נעשו למעלה ראש כי אומרים אשרי יולדתם. ע"כ נוכל להמליץ עליהם שהם מטה ומשען אבותיהם לא כמיוחסים שאבותיהם הם למשען ולמטה עוז לבניהם. ב"ת נהפוך הוא הבנים הם המטה והמשען לאבותיהם וז"ש אלה קריאי העדה שצריך לקרוא אותם לכל התמנות ולא יבואו מעצמם. נשיאי מטות אבותם שהם המטה והמשען לאבותם. והוסיף לבאר ראשי אלפי ישראל הם. לא שהם ההמשך משלשלת היוחסין כ"א הם בעצמם הראש והראשון ליחוס בניהם אחריהם

איש על דגלו באותות לבית אבותם. מדרש פליאה הובא בס' אוהב ישראל. אל תקרי באותות אלא באותיות הה"ד מה אקוב לא קבה אל. כי בלעם אמר איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. ופי' שהוא יעץ להסית את ישראל לזנות ואלקיהם שונא זימה ועי"כ יהיו העם הזה לעמך שיהי' לעם אחד. והנה כ"ז שיש עדיין נצוץ יהדות בישראל וזוכרים מעשה אבותיהם הקדושים לא יכולו להסית אותם ולהביא עליהם את הקללה אם לא יקללם ה' ח"ו באופן אחר. וז"ש אם קר באותיות לבית אבותם שהם דבוקים עכ"פ במקצת הקרושה של אבותיהם אז מה אקוב לא קבה אל לא יוכל הוא לקללם ע"י עצתו הרעה אם לא יקללם ה' ח"ו

איש על דגלו באותות לבית אבותם מנגד סביב לאהל מועד יחנו. במדרש כשנגלה הקב"ה בסיני עם כ"ב רבוא מלאכים והיו כולם עשויים דגלים דגלים שנאמר דגול מרבבה נתאוו ישראל לעשות דגלים כמותם שנאמר ובשם אלקינו נדגול אמר הקב"ה למשה עשה אותן דגלים כמו שנתאוו. הכוונה עפמ"ש במק"א לפרש הפ' אזכיר רהב ובבל ליודעי וגו' זה יולד שם שבכל האומות אם גם שיש להם אנשים מצויינים בתור המעלה אבל יש להראות עליהם באצבע שהם אנשי מופת כי מעטים המה אבל בישראל אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון. ע"כ ולציון יאמר איש ואיש יולד בה כל אדם אף הבינוני בכ"ז יש להללו ולשבחו שיולד שם. ופירשתי מ"ש התוס' בכ"ד לחלק בין אדם הוא רק ישראל אבל האדם קאי גם על אוה"ע. כי האדם בה' הידועה כלומר נודע ומפורסם לרבים איכא גם באוה"ע אשר יאות להם שבח אדם אבל בלא ה' הידיעה איש אשר לא יכירו אותו ע"פ תבל לרם ונשא רק הוא אחד מהבינונים. ובכ"ז יאות לו תור מעלת אדם. זהו רק בבני ישראל נמצא שבהם אף הריקנים מלאים מצות. ע"כ אמר הש"י לישראל ואתם איו לי ממלכת כהנים כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו ובישראל כל העם כולו מקצהו ועד קצהו החיוב עליו לשמור משמרת כהונה זאת ללמד ולהורות א"כ כל הגוי כולו קדוש הוא לאלקיו. וכ"ת האיך אפשר לאדם פחות המעלה והמדרגה להיות מורה לאחרים