לוח ארז חלק ב רצז

עשותם את העגל מפני חיבתן ובע"כ הוא מפני שבמקום שבע"ת עומדין אין צ"ג יכולין לעמוד ומזה נצמח טעות המרגלים לומר שגם באוה"ע מהני תשובה ואדרבה חזק הוא ממנו כנ"ל. וזהו המשך ב' הדרשות שאו לשון הרמה כנ"ל ועי"ז נצמח שאו לשון ישא פרעה כי עי"ז חטאו במרגלים

שאו את ראש כל עדת בנ"י למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלותם. י"ל הכוונה ואקדים מ"ש על המשנה פ"ב דאבות אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך ויש להמליץ על אותן האומרים שכל חיי אנוש הוא מלחמה תמידית שלא ישטפוהו מים הזדונים וגלי המון מים כבירים לא יעברו על ראשו וקוראים אותו בל"א דער קאמפף אום דאס דחזיין ורק השכל ניתן במרומים מי שדעתו זכה וצלולה בחריצות שכלו ולו תבונה לדעת לשוט בצי אדיר רק הוא יעמד חי. אבל מי ששכלו אטום ודעתו קצרה יפול ויטבע במים הזדונים וכלל גדול המציאו השכל בזה הוא כאשר יאמר משל הקדמוני חייו וחיי אחרים בל"א לעבען אונד לעבען לאססען. היינו מי שמשתדל שיחיו אחרים אז גם אחרים ישתדלו שיחי' גם הוא אבל מי שמשתוקק לעסוק את חייהם ולמרר את חייהם אז גם הוא יעשק ויהי למרמס מאחרים כאשר יעשה לו וגמולו יושב לו בראשו. וז"ש שראה גלגולת אחת שצפה על פני המים שרק זה יוכל לצפות בלי לשקוע ביון מצולת ים החיים מי שיש לו גלגולת לא אטומה כ"א שכלו זך ונקי ואמר על דאטפת אטפוך על שרצית שאחרים יציפו ע"פ המים והושעת להם לבל יטבעו ע"כ אטפוך גם המה עזרוך שתוכל לצוף ע"פ המים ולא שקעת ביון מצולה. הנה כי כן גלגולת היא השכל והתבונה וכן יש להמליץ במקרא שלפנינו שאם נמנה את האדם רק בכלל משפחתו אז כל אדם ירים ראש אף אם אין לו יתר חכמה ובינה מ"מ הוא חלק מן הכל וגם חלק היותר קטן יש לו ערך וחשיבות בהצטרפות אל הכלל אחרי שאם יחסר אף חלק קטן שבקטנים מן הכל יגרע ערך הכל ויקרא חסר. אבל אם נוציא מן הכלל ונמנה ונספור את כל אדם יחידי לפי מה שהוא בעצמו בלי הצטרף אל הכלל כולו אז רק אותן בנ"א אשר יש להם בינה ושכל נוכל לקרות בשם והם יש להם יד ושם אף כשעומדים בפני עצמן וז"ש שאו את ראש כל עדת בנ"י כקטן כגדול כולם יש להם הרמה ונשיאות ראש אם לא נמנה אותן בפרטן כ"א למשפחותם לבית אבותם ונספחו אל המשפחה והי' הנקלה כנכבד חלק מן הכל. אבל במספר שמות אם לכולם בשם נקרא שהוא תואר למעלתו וערכו בפני עצמו בלי צירוף עם משפחתו אז רק כל זכר לגלגלותם מי שיש לו שכל ותבונה לדעת להשכיל רק לזה נקרא בשם

אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם. כי להנהיג את העדה צריכים שיהיו אנשי היחוס אשר להם יד ושם מעולם בענייני העדה וגם אבותיהם מעולם כבר היו לראש וראשון לנטל ולנשא את עדת ה' על התורה והיראה אבל יש גם אנשים אשר אבותיהם לא היו מגדולי היחוס מנטורי קרתא כ"א הם בעצמם ע"י חכמתם ויראתם עלו למעלה ראש והם טובים מאבותיהם ע"כ אף שהם ממשפחה בלתי נכבדה בכ"ז אין אנו רשאים להרחיק אותם מלהיות מנהיגי ומנהלי העדה אחרי שהם טובים מאבותיהם כמ"ש ממזר ת"ח קודם לכ"ג ע"ה ואז"ל הזהרו בני עניים שמהם תצא תורה ואז"ל ביומא ייתון בני עממיא לשלם דעבדין עובדא דאהרן. והנה מי שהוא ממשפחה מיוחסת בישראל אבל בעצמו אין בו מעלות ומדות תרומות אבותיו מעולם המה ראשי היחוס כי מהם והלאה נשתלשלה שלשלת היחוס אבל בו נפסק ונתפרדה החבילה. אמנם מי שהוא ממשפחה בלתי נכבדה רק הוא בעצמו מושלם בשלימות המעלות ומדות מתחיל היחוס בו כי בצאצאיו ויוצא אחריו יתייחסו בו. וז"ש אלה קריאי העדה