לוח ארז חלק ב רצו

אשר התערבו זב"ז לא נוכל לומר עליהם שהם בעצמם הם רב מעצמם אחרי שנתבלבלו כל האומות זב"ז אין גם אחד שנוכל לומר עליהם שגדולים הם בעצם כי רומיים התבוללו בתוך פרסיים וכדומה והם כולם בני תערובות. לא כן עמנו גוי אחד בארץ אשר לא התחתן בשום אשה ולשון ואף גרים רק בקושי מקבלים ומעט מזער א"כ אומתנו כולה הוא רק זרע ישראל ובזה אנחנו מרובים ב"ה מכולם. ופי' בזה המדרש כשבאו ישראל לקבל התורה נתקנאו בהם האומות א"ל הקב"ה הביאו לי ספר יחוסיכם כמו שהביאו ישראל שנאמר ויתילדו על משפחותם לבית אבותם הכוונה שהאומות רצו שבהם יבחר ה' אחרי היותם רבים מאתנו ולהם משפט הבכורה א"ל הקב"ה אף שאתם מרובים בכ"ז אחרי שא"א לכם לייחס עצמכם כמו ישראל שלא התערבו בשום עם ולשון א"כ אנו בנ"י עם קרובו המרובים. והוא קילורין לעינים. ועינינו רואות מזה פתיות הרוצים שגם ישראל יתערב בגוים שבזה אבד יקרנו וגלה תפארתנו ע"כ אנו בנ"י נחזיק במעוזנו שלא להתערב ולהתחתן ח"ו בגוים כ"א עם לבדד ישכון ועי"ז תרום קרן תפארת ישראל כמאז ומקדם. וז"כ נושא דרושנו שאו את ראש כל עדת בנ"י אין שאו אלא הרמת ראש עי"כ נוכל להרים ראשינו כבתחלה אם למשפחותם לבית אבותם ידבקו בנ"י ולא יתערבו בעם זר אז אנו המרובים

שאו את ראש כל עדת בנ"י. ברמב"ן ז"ל הביא מדרש אין שאו אלא לשון הרמה ואין שאו אלא לשון תליי' שנאמר ישא פרעה את ראשך מעליך. עיי' כתב סופר לדודי הגאון אדמ"ו זצ"ל ונ"ל עפ"ד דתרוייהו מישך שייכי אהדדי כי המרגלים טעו בדעתם שאינם ראויים לרשת גוים כי חטאו בעגל ואי דעשו תשובה ובמקום שבע"ת עומדין צדיקים גמורים אין יכולין לעמוד אמרו הם שא"כ גם ז' אומות אשר מפני רשעתם ה' מורישם מפנינו גם הם יחזרו בתשובה ושבו ורפא להם ולא ידעו החילוק שתשובה מועלת רק לישראל ולא לאוה"ע. והטעם כמ"ש הרמב"ם ז"ל בהא דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני כי הישראל בטבעו לידבק בהש"י ורק יצרו אנסו לחטוא ע"כ בהסיר הסיבה המונעת הוא חוזר לאיתנו משא"כ באוה"ע. ונ' שז"ש המרגלים לא נובל לעלות כי חזק הוא ממנו והשיבו להם סר צלם מעליהם וה' אתנו והוא עפמ"ש במד"ש בהקדמה לפרש הפ' ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע כלומר מעצמו נרפא ע"י תשובתו. כמו כן אמרו המרגלים אחרי שהז' אומות יש להם חטאים הרבה יותר מאתנו ואם הם יחזרו בתשובה ויתהפכו זדונותיהם לזכיות יהיו חזקים בזכיותיהם ממנו ומעצמו. ע"ד ונרפא מן הצרוע הנז'. אבל באמת טעו בזה כי לאוה"ע לא מהני תשובה. והנה כשאדם הולך בדרך הטוב הוא באור פני מלך חיים וכשחוטא הוא כסיל בחושך הולך ודומה לאדם ששקעה שמשו ורק צל עליו חופף. אבל צל נקרא ג"כ לשבח מחסה ומסתור כמו בצל שדי ה' צלך ויש ביד אדם להפך את צל החשך שהוא לגנאי לצל מחסה שהוא לשבח והוא ע"י שיחזור בתשובה נעשה הצל שהם העוונות למחסה ומגן עליו. וכ"ז בישראל אבל באו"ה נשאר הצל צלמות. וזה שהשיב למרגלים אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם כלומר הצל חשך שהחשיכו ע"י מעשיהם הרעים לא ישוב עוד להיות עליהם כמגן ומחסה רק סר ובטל צילם מלהיות עוד עליהם ע"י התהפכות עוונות לזכיות. וארז"ל כ"מ שנאמר וה' הוא ובית דינו פי' פקידה לרעה במדה"ד. וישראל כשיחזרו בתשובה אז הפקידה שהיתה לרעה היא לטובה כי כל יותר שמרובים העוונות יתוספו עי"ז הזכיות. וז"ש וה' אתנו ר"ל באוה"ע הפקידה לרעה הוא לרעתם כי לא מהני להם תשובה אבל בישראל הפקידה עצמה לרעה היא אתנו לטובתנו. והנה אחרי רואם שהש"י צוה למנות את ישראל אחר